You are currently viewing הנחל ה'חדש' של ריינה
צילמה: סוניה שוסטר

הנחל ה'חדש' של ריינה

כתבה: רויטל ריקלין

העיר ריינה נוסדה במקומה הנוכחי בזכות המעיינות השופעים ונחל ציפורי, שמתחיל בעיר זו. חיי הקהילה בריינה סבבו סביב מקורות המים, דבר שנעלם עם תהליכי עיור וכיסוי המעיינות והנחל. בחודשים האחרונים הנחל זוכה לעדנה מחודשת, כאשר מקטע נחל בצד המערבי של העיר, בשטח בו תקום שכונה, עובר תהליך חשיפה ושיקום כחלק מפארק (שטח ציבורי פתוח) לרווחת התושבים.

נחל ציפורי והמעיינות המזינים אותו היוו את הבסיס של מרקם החיים בריינה במשך עשרות שנים. התושבים המבוגרים בעיר עדיין זוכרים את הקשר הישיר שהיה להם כילדים למים הזורמים – את המשחקים מסביבם ואת השימוש בהם. עם התפתחות ריינה ונוף הגליל, המעיינות והנחל נקברו תחת מבנים ואספלט והקשר בין התושבים לנחל שהיווה חלק מרכזי בתרבותה של העיר הלך ונעלם. לכן לפני מספר שנים מנהלת מחלקת הנוער בעיר ואחראית תרבות ותיירות, אחלאם מעאמרי, החליטה לפעול להחזרת קשר זה דרך תוכניות חינוכיות וקהילתיות. מטרה אחת של התוכניות היא לחבר את דור הילדים ובני הנוער לסיפורי המורשת סביב מקורות המים. מטרה שנייה היא להשתמש במשאב המים – "האוצר של ריינה" כדבריה – לפיתוח כלכלי, תיירותי וחברתי.

עם זאת, האתגר הגדול ביותר למימוש מטרות אלו הוא שרובן ככולן של הקרקעות בעיר הן פרטיות, ולכן יש מורכבות גדולה להוציא את הנחל והמעיינות חזרה לאור ולספק להם שטח. לאור כך, בשלב זה התוכניות מתמקדות בלמצוא דרכים עקיפות לספר את סיפור המים לבני הנוער, למבוגרים, ולתיירים בעיר. אחת התוכניות היא פעילות משותפת לבני הנוער ולגיל הזהב – ששמעו מהסבים והסבתות על החיים בריינה כאשר המעיינות והנחל היוו את מרכז החיים בכפר, ועל התרבות שהתהוותה סביבם. בנוסף לפעילות החינוכית, ישנה קבוצה הולכת וגדלה של תושבים מהעיר הנקראת "עינק א-ריינה". משמעות השם הוא "שים עין (מעיין) על ריינה". הקבוצה נפגשת באופן סדיר ומטרתה היא ליצור תכנים חברתיים ותיירותיים ומפגשים קהילתיים כדי לחזק את החיבור הרגשי והתרבותי של תושבי ריינה לסיפור המים המיוחד של העיר.

לוגו קבוצת התושבים הפעילים "עינק א-ריינה"

פעולה נוספת שנעשתה היא הנכחת המים במרחב הציבורי על ידי אלמנטים שונים – לדוגמה, תערוכת תמונות היסטוריות מהעיר לאורך המדרחוב שעובר מעל המובל הסגור של נחל ציפורי, איור קיר גדול, ומזרקה בכיכר מרכזית. תוכנית נוספת בקנה היא חשיפה של פלג שנובע ממעיין מכוסה בסמוך לבניין המועצה החדש של ריינה, בשיתוף רשות ניקוז ונחלים קישון ובתכנון וביצוע ליג"מ פרויקטים בע"מ.

מימין – מבנה המזרקה סמוך לבניין המועצה; משמאל – תערוכת תמונות המספרות את סיפור העיר ריינה והמים בה במדרחוב מעל המובל הסגור של נחל ציפורי (צילמה: אחלאם מעאמרי).  

כל הפעולות הללו ונוספות מתחברות לפרויקט מרגש שהחל בחודשים האחרונים של שיקום מקטע בנחל ציפורי בחלק המערבי של העיר, ויצירת פארק ציבורי מסביב לאפיק הנחל. הפארק הציבורי הוא למעשה השצ"פ (שטח ציבורי פתוח) הראשון בעיר ריינה. מקטע נחל זה זכה להזדמנות לשיקום בזכות תב"ע מאושרת לשכונה חדשה בפאתיה המערביים של ריינה, שכללה בתוכה 20 דונם של שצ"פ לאורך כחצי קילומטר של רצועת נחל. רשות ניקוז ונחלים קישון זיהו את ההזדמנות לשיקום מקטע הנחל כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי, ויצרו שיתוף פעולה עם עיריית ריינה עבור הביצוע. תכנון המקטע מבוצע ע"י סוניה שוסטר ממשרד "טוך-סרגוסי אדריכלות נוף", ייעוץ הידרולוגי על ידי חברת "פלגי מים".

מצבו ההתחלתי של מקטע נחל זה היה מוזנח ומופר מאוד. תחילתו של המקטע הוא ביציאת הנחל מן המובל הסגור בו הוא זורם בתוך העיר. בגלל עוצמת הזרימה ביציאה מהמובל ושיפוע אורך גדול יחסית (3%), הנחל הלך והתחתר עם השנים ונוצרו גדות עמוקות בשיפוע תלול. בנוסף, פסולת רבה הושלכה בגדות הנחל ובסביבתן ואף נקברה עם השנים בגדות. לכן חלק משמעותי מתחילת העבודות בשטח כלל את פינוי הפסולת הרבה וחשיפת הקרקע הטבעית.

מימין – מבט אל מקטע נחל ציפורי בריינה בשטח בו עתידה להיבנות 'השכונה המערבית' בריינה לפני תחילת העבודות על הפארק (צילם: יבגני פינסון); משמאל- מבט מקרוב לאפיק הנחל ולפסולת הרבה שהצטברה בו.

התוכנית במקטע כוללת שיקום אפיק הנחל לאורך כחצי קילומטר וברוחב כ-10 מטרים ויצירת פארק מסביבו המשלב אלמנטים של שהייה, הזמנה לפעילות חינוכית וקהילתית ותצפית אל הנחל. על אף התנאים הסטטוטוריים ההתחלתיים הנוחים, רצועת הנחל לא הוגדרה בתב"ע בתוואי הטבעי שלו, ולכן נדרש תכנון להסטת הנחל, שכללה גם הרחבה נוספת של האפיק. מגבלה תכנונית נוספת הייתה רוחב קטן של השצ"פ שדרשה מציאת פשרות תכנוניות בין חתך נחל מיטבי לשטח פארק מספק. התכנון הסופי בוצע עבור חתך של 1:3 ורוחב קרקעית של 2 מטרים. אתגר נוסף שצוות התכנון והייעוץ ההידרולוגי נאלץ להתמודד עימו הוא שיפוע האורך התלול. כדי למנוע סחיפה וארוזיה בגדות באירועים שיטפוניים, הוחלט לאחר מחשבה ובחינה של אפשרויות שונות, לייצר מפלונים (סכרונים) קטנים בגובה 40 ס"מ בכל 20 מטרים אורך. שאר הקרקעית נותרה ללא כל כיסוי. בשאיפה להגדיל את הקישוריות האקולוגית בתוך המים, יתווספו ליד קירות המפלונים אבנים בולטות שיגרמו לפיצול נפילת המים לשתי 'מדרגות' של כ-20 ס"מ. 

חתך הנחל וגבול התוכנית (באדיבות משרד טוך-סרגוסי אדריכלות נוף)
הדמיה של הפארק מכיוון מרפסת התצפית (באדיבות משרד טוך-סרגוסי אדריכלות נוף)

התכנון של הפארק עצמו נעשה מתוך הכרה בחשיבותו הרבה כפארק הציבורי היחיד בריינה ולכן צוות התכנון יצר שיתוף פעולה עם העירייה ועם הצוות הקהילתי והתיירותי של פרויקט שיקום נחל ציפורי לחשיבה משותפת. תפיסת התכנון היא לייצר חיבור בין הביצוע הפיזי לתכנים חינוכיים וקהילתיים שיוטמעו בשטח בדרכים שונות. לאורך הפארק תוכננו שבילים נגישים, ובנקודות רחבות יותר תוכננו חללים שמותאמים לפעילויות חברתיות וחינוכיות שונות. חלק מהשטחים תוכננו כאקסטנסיביים יותר וחלקם סביב נושא מסוים. לדוגמא, אזור עם עצי זית בוגרים ואזור נוסף בדגש של נושא דבורים ודבוראות. נושא זה נבחר כיוון שהוא מתחבר להכשרה תיירותית-קהילתית לנשים במעלה אגן ציפורי שנעשתה בנושא כחלק מפרויקט השיקום (וסיפרנו עליה כאן).

החיבור בין תכנון הפארק לתכנים חינוכיים וקהילתיים הוא מתבקש לנוכח העובדה שבסמוך לפארק נמצאים בית ספר, ספריה ומתנ"ס שגם היה שותף בחשיבה עם צוות התכנון על צורכי הקהילה מהפארק. מוסדות אלו יוכלו להשתמש בפארק עבור פעילויות לילדים בנושאי סביבה, טבע וצמחיה מקומית שמתוכננת להישתל בו. המתנ"ס אף ייעד חדר שישמש כמרכז דבוראות ויקשר לאותה תמה שתהיה נוכחת בפארק.  

ביצוע הפארק החל ביצירת מרפסת תצפית יפה מעל היציאה ממובל המים הסגור, שצופה אל הפארק ואל הנחל וצמודה למתנ"ס ולספריה. זאת מתוך רצון לייצר אלמנט שישרת את התושבים בטרם הסתיימו כל עבודות השיקום והפיתוח. המרפסת, הכוללת הצללה, עצים וספסלים, תוכל לשמש לפעילויות קהילתיות וציבוריות כמו ימי הולדת, שבוע הספר ועוד.

תכנון כולל של הפארק ורצועת הנחל (באדיבות משרד טוך-סרגוסי אדריכלות נוף)

מימין – מרפסת התצפית שצופה אל עבר הנחל והפארק וצמודה למתנ"ס העירוני; משמאל – העבודות על תוואי הנחל (יולי 2024).

סוגיות שצצו במהלך העבודה עד כה נפתרו בצורה טובה בזכות השיח ההדוק בין העירייה, משרד התכנון ורשות ניקוז ונחלים קישון וכוונות טובות מצד כל הצדדים. שיתוף הפעולה מאפשר גם שיתוף של תושבים ותיירים בתוכניות הפארק – במהלך פעילויות שונות, השתלמויות ועוד.

פרויקט פארק הנחל בשכונה המערבית הוא דוגמה לזיהוי וניצול הזדמנויות קיימות בשטח ולהטמעת התפיסה האינטגרטיבית של פרויקט שיקום נחל ציפורי. התכנון שנעשה תוך התייעצות מלאה עם שותפים רבים מייצר שטח הנותן מענה לשיקום מקטע נחל יחד עם מרחב מגוון ואיכותי שמותאם לצורכי הקהילה המקומית. פארק זה יאפשר לתושבי ריינה לחדש את הקשר הבלתי אמצעי שלהם עם המים וליצור 'סיפור מים' חדש-ישן.   

תודה מיוחדת לסוניה שוסטר ממשרד "טוך-סרגוסי אדריכלות נוף" ולאחלאם מעאמרי מעיריית ריינה על הסיוע הרב בקבלת מידע וחומרים.

 

למידע נוסף:

כתיבת תגובה