נחל ציפורי והמעיינות המזינים אותו היוו את הבסיס של מרקם החיים בריינה במשך עשרות שנים. התושבים המבוגרים בעיר עדיין זוכרים את הקשר הישיר שהיה להם כילדים למים הזורמים – את המשחקים מסביבם ואת השימוש בהם. עם התפתחות ריינה ונוף הגליל, המעיינות והנחל נקברו תחת מבנים ואספלט והקשר בין התושבים לנחל שהיווה חלק מרכזי בתרבותה של העיר הלך ונעלם. לכן לפני מספר שנים מנהלת מחלקת הנוער בעיר ואחראית תרבות ותיירות, אחלאם מעאמרי, החליטה לפעול להחזרת קשר זה דרך תוכניות חינוכיות וקהילתיות. מטרה אחת של התוכניות היא לחבר את דור הילדים ובני הנוער לסיפורי המורשת סביב מקורות המים. מטרה שנייה היא להשתמש במשאב המים – "האוצר של ריינה" כדבריה – לפיתוח כלכלי, תיירותי וחברתי.

עם זאת, האתגר הגדול ביותר למימוש מטרות אלו הוא שרובן ככולן של הקרקעות בעיר הן פרטיות, ולכן יש מורכבות גדולה להוציא את הנחל והמעיינות חזרה לאור ולספק להם שטח. לאור כך, בשלב זה התוכניות מתמקדות בלמצוא דרכים עקיפות לספר את סיפור המים לבני הנוער, למבוגרים, ולתיירים בעיר. אחת התוכניות היא פעילות משותפת לבני הנוער ולגיל הזהב – ששמעו מהסבים והסבתות על החיים בריינה כאשר המעיינות והנחל היוו את מרכז החיים בכפר, ועל התרבות שהתהוותה סביבם. בנוסף לפעילות החינוכית, ישנה קבוצה הולכת וגדלה של תושבים מהעיר הנקראת "עינק א-ריינה". משמעות השם הוא "שים עין (מעיין) על ריינה". הקבוצה נפגשת באופן סדיר ומטרתה היא ליצור תכנים חברתיים ותיירותיים ומפגשים קהילתיים כדי לחזק את החיבור הרגשי והתרבותי של תושבי ריינה לסיפור המים המיוחד של העיר.