אודות הפרויקט
אודות הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי
בימים אלה מקדמת רשות הניקוז פרויקט בעל חשיבות לאומית – שיקום ופיתוח אגן נחל ציפורי. לפרויקט שותפים רשויות וגופים ארציים ומקומיים השואפים להפוך את מרחב הנחל למסדרון של טבע, נופי מורשת ואפשרויות פנאי וטיילות. הפרויקט מתרכז ברצועת נחל באורך של כ-32 ק"מ, הנמצאת בתוך אגן שמשתרע על פני כ-300 קמ"ר בין הרי נצרת למפרץ חיפה.
הקונטקסט האזורי
נחל ציפורי הוא בין נחלי החוף החשובים בישראל, זהו נחל איתן הזורם מהרי נצרת עד מפרץ חיפה ונשפך לים ביחד עם נחל הקישון. זהו מרחב פתוח של חקלאות, טבע, נוף ואדם שנארגו זה בזה לאורך ההיסטוריה. ציר הנחל מהווה מסדרון אקולוגי ארצי מהכנרת לים התיכון ומסדרון אנושי המחבר את המרחב העירוני של הרי נצרת ומטרופולין חיפה.
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת ומתרחבת של אירועי קיצון, המתבטאים בהצפות ונזקים נרחבים לבינוי, תשתיות ואף אובדן חיים. כל אלו מפנים כעת את תשומת הלב הציבורית להשלכות של אי-ניהול מי נגר, אך גם לעובדה כי מדובר בתהליכים שהינם חלק ממגמה נרחבת של שינויי אקלים, גידול האוכלוסין, פיתוח תשתיות ובנייה מואצת, המובילים לצמצום שטחים פתוחים ופגיעה בפשטי הצפה ורצועות נחלים, ויוצרים החמרה הדרגתית בנזקי הצפות הנגרמים לאדם ולטבע.
השלכות של נזקים אלו הביאו את הגופים הציבוריים התכנוניים, הרגולטוריים והביצועיים להבנה כי גישת הטיפול במי נגר צריכה לעבור שינוי והתאמה – מגישה של סילוק נגר והסדרת ניקוז באופן נקודתי, לגישה של ניהול/תכנון אגני רב-מערכתי, או בשמה המלא – ׳גישה אגנית משלבת לניהול אגני היקוות׳ שמתייחסת אל אגן ההיקוות על מכלול משאביו, היבטיו, בעיותיו וההשפעות ההדדיות של מעלה ומורד האגן.
רקע וזכייה בתחרות 'שיקום מרחב נחל'
התוכנית האגנית לנחל ציפורי המגובשת בימים אלו על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון, יחד עם צוות תכנון ויועצים רחב ומקצועי, היא תוצר של זכייה בתחרות במסגרת קול קורא לבחירת מרחב נחל לשיקום של יד הנדיב. בראש התוכנית עומדת תפיסת תכנון וניהול אגנית, המתייחסת אל אגן ההיקוות על מכלול משאביו, היבטיו ומרכיביו, וכוללת תכנית יישום חמש שנתית ומנגנון ניהול ארוך טווח, כחלק ממימוש החזון.
שינוי פרדיגמה
התוכנית משקפת תפיסת תכנון וניהול אגנית המציעה שינוי פרדיגמה לתכנון נחלים – מהתייחסות לערוץ הנחל – לראייה אגנית, מבחינה צרה של תפקוד הידרולוגי – לתפיסה הוליסטית, משפה של סילוק נגר – לשפה של ניהול משאב המים. התוכנית מתבססת על תפיסה רב רובדית הרואה במארג החברתי באגן חלק בלתי נפרד משיקום המרחב, ושואפת לקיים תהליך חברתי עמוק, באמצעותו קהילה מקיימת נחל, והנחל מקיים קהילה. היא מטמיעה תפיסות עדכניות אלו של ניהול אגני מקיים, ובד בבד לוקחת חלק פעיל בתרגומן לפרקטיקה מרחבית יישומית.
מודל למידה
הפרויקט הלאומי לשיקום אגן הציפורי הוא פרויקט רב רובדי, ייחודי ופורץ דרך וככזה, הוא עתיד להוות מודל למידה לשיקום נחלים נוספים בישראל. התוכנית תהווה בסיס לפיתוח מודל לתהליך עבודה רב תחומי, משתף ואדפטיבי, התורם ידע, ניסיון וכלים לשיח הרחב – הלאומי והבינלאומי, שמתקיים בימים אלו. בהתאם לכך, הושם דגש על תהליך מבוסס מתודולוגיות סדורות ואסטרטגיות חשיבה, תכנון, ניהול משאבים, ארגון בסיסי מידע מבוססי GIS, ניטור ועוד.
לתוכנית האגנית מתלווה גם תכנית יישום המהווה הצעה לעריכת תהליך משותף לשיקום וטיפוח האגן, וכוללת עשרות פרויקטים פיסיים וחברתיים לביצוע וקידום, אשר עתידים לשנות את המציאות באגן כבר בטווח הקצר, במקביל לקידום תהליכים מורכבים בטווח הארוך.
תהליך בניית המודל מתבצע על ידי חברת "אגמא", שבמקביל לריכוז הידע הפרויקטוריאלי לשם בניית המודל, משמשת גם כגוף אחראי לריכוז הניסיון והידע הקיים בתחום השיקום האגני והטמעתו בתהליך התכנון. זה ייעשה באמצעות עריכת סקירות תחומים מקצועיים והצגה של נושאים הרלוונטיים לתהליך התכנון, וובינרים, ימי עיון, מפגשים עם אנשי מקצוע מהתחום ועוד.
שותפויות, שיתוף ועבודה חברתית במרחב הנחל
הפרויקט מלווה בשיתוף משמעותי של נציגי בעלי עניין והציבור. הוקם מערך המבוסס על מספר מעגלי התייחסות ופעולה משולבים: שותפות לניהול אגני מקיים, שותפויות מרחביות שותפויות נושאיות, ומפגשים עם אנשי מפתח המשמעותיים באגן, ושיתוף הציבור הרחב בפלטפורמות השונות.
השותפויות המרחביות והנושאיות היו שותפות לניתוח אתגרים והזדמנויות בלימוד המצב הקיים, לגיבוש תמונת העתיד הרצויה ולגיבוש מטרות התוכנית. בשלב הנוכחי, ייקחו השותפים השונים חלק בגיבוש ותוכנית הפעולה. השותפות לניהול אגני מקיים תלווה את מהלך הפרויקט, תגבש מדיניות, תדון בסוגיות הליבה בתכנון ובפרויקט ותכוון את סדרי העדיפויות. במקביל לפעילות שותפויות הנחל, מתקיימים מפגשים עם קבוצות בעלי עניין ועם הציבור הרחב (באופן פיסי ומקוון), בהם מוצגים תוצרי התכנון למשוב. לתשומות החשובות המתקבלות במגוון המפגשים יש ערך חשוב והן מוטמעות בתוצרי התכנון בכל השלבים.במקביל, נעשית ותיעשה עבודה חברתית וחינוכית לפיתוח ורתימת מנהיגות קהילתית ופורמלית, ליצירת תחושת שייכות ומתוכה אחריות סביבתית של החברה האזרחית וליצירת תחושת מקום. כל אלו יאפשרו חיבור של קהילות הנחל לאורך זמן למרחב הנחל המשתקם וקיימות לתהליכי השיקום.
גיבוש מארג השותפויות בפרויקט הוא מהלך חדשני, כאשר במרכז עומד הרעיון של רתימת ה"שחקנים" הרלוונטיים לשינוי המבוקש, כך שהפרויקט יהיה בר קיימא וימשיך להתקיים לאורך זמן, גם מעבר לשלב התכנון ולטווח הפרויקט.
תהליך התכנון
התוכנית מבוססת על לימוד מעמיק והיכרות ארוכת שנים עם מרחב התכנון, על כל רבדיו, וכן מטמיעה לימוד ביקורתי של המצב התכנוני והפיסי הקיים וסוקרת יוזמות תכנוניות ואחרות המקודמות במרחב.
כבר בשלבים הראשונים של תהליך העבודה החלו לצוף שאלות ואתגרים שילוו אותנו לכל אורך הדרך – "איך מממשים את שינוי הפרדיגמה?", "כיצד מייצרים תודעה אגנית?", "עבור מי אנחנו מתכננים?" ו- "מהם בכלל גבולות התכנון?". שאלות אלו טרם זכו למענה מלא, אך הן דוגמה לדילמות הרבות המלוות את הפרויקט, ומצביעות על הצורך בקיום תהליך גמיש ואדפטיבי, המאפשר העמקת המחשבה על הערך המוסף והייחוד שתוכנית זו יכולה להביא עימה.
כששאלות אלו עומדות לנגד עינינו, יצאה התוכנית לדרך. נבנתה מתודולוגיית עבודה סדורה לשלב לימוד המצב הקיים והיא כללה 2 שלבים עיקריים: השלב הנושאי – לימוד השטח על ידי חברי הצוות, על בסיס תחום המומחיות שלהם, והשלב האינטגרטיבי – אינטגרציה רב-תחומית, באמצעות זיהוי אתגרים והזדמנויות בשלושת מרחבי התכנון ותיקופם על ידי השותפויות המרחביות, תוך דירוג חשיבותם.
על בסיס כך, גובשו תובנות אינטגרטיביות מרחביות וכלל אגניות, שמהוות את הבסיס למרחב הפעולה, הן ברובד הפיסי והן ברבדים אחרים כגון: חינוך, בניית אמון, היבטי ניהול ומשילות ועוד.
להלן התובנות האגניות שעלו משלב ניתוח המצב הקיים של התוכנית:
- איכות מים ירודה – הזרמת שפכים, זיהום מאזורי תעשייה, שאריות ריסוס מחקלאות, היעדר אכיפה מוסדית ושיתוף פעולה מצד גופי התשתיות הפועלים במרחב.
- פגיעה מתמשכת באפיק הנחל – רצועת נחל מצומצמת, הסדרות שהעלימו תוואים קדומים ופגעו במבנה האפיק, עיבוד קרקע המעודד סחף, עיבוד חקלאי צמוד גדה, רעייה לא מבוקרת, ניתוק הנחל מפשט ההצפה.
- היעדר ניהול מושכל של משאב המים – שימוש לא יעיל, לעיתים פוגע במערכות (דוגמת הכחדה של בתי גידול לחים ושל קרקעות כבדות, ירידת מפלס מי התהום) או תהליכים (דוגמת סחף קרקע) הנשענים על מחזור המים הטבעי, קונפליקטים בין הנחל וניהול המים באגן לבין צרכי פיתוח של תשתיות, חקלאות מגזרית ומודרנית, מגורים, תעסוקה.
- הזנחה מתמשכת של המעיינות – מקורות הנחל – סכנה ממשית להפסקת הנביעה בעקבות פיתוח שאוטם את אזורי החידור.
- בתי גידול לחים באגן – מיפוי, הגנה ושיקום של בתי גידול לחים באגן ציפורי (מעיינות, בריכות חורף), חלקם אינם מוכרים ומרוחקים מאפיק הנחל.
- קיטוע הנחל והמסדרון האקולוגי – לאורך שליש מאורכו הנחל מתועל (חקלאות מודרנית, מרחב אורבאני). החתך הצר לא מותיר חותמת בנוף, סכרים וחסמים פיסיים בנחל, בינוי באפיקים ובפשטי הצפה, חתך אפיק לא מתאים, שאיבות.
- מגוון הזדמנויות במרחב היערות ובממשק העבודה עם קק"ל – היבטי ניהול נגר, רעייה, בתי גידול לחים, מערך משולב של תשתיות טיילות ועוד.
- נגישות נמוכה לנחל – חוסר רציפות של מערך השבילים לאורך הנחל ומערך התנועה באופן כללי, שביל חסר במעלה ובמורד, נגישות לקויה לבעלי מוגבלויות, חסרים חיבורים של יישובים לנחל, מוקדים, מבואות כניסה וחנייה.
- פוטנציאל פנאי ונופש לא ממומש על אף הצורך הגדול בשטחים פתוחים פעילים עבור תושבי האזור, זאת לצד פוטנציאל כלכלי ותיירותי לא ממומש.
- המרחב עמוס בנרטיבים היסטוריים ועכשוויים המעצבים עד היום את הנוף ואת היחסים בין האנשים והגופים במרחב. מה הסיפור המשותף?
- היעדר שייכות וזהות לנחל – כיצד מחזקים את החיבור הרגשי לנחל?
- חוסר אמון בין אנשים לאנשים/קהילות ובינם לבין גורמי ממסד ובין אנשים לשטח.
- חסרה תפיסה של אגן במלואו, חוסר הבנה של השפעת פעולות במעלה על מורד הנחל, היעדר שותפות מרחבית.
- היעדר שפה תכנונית וכלים סטטוטוריים לתכנון וניהול אגני.
- היעדר רגולציה מתאימה וסמכויות, משילות מספקת במרחב, אכיפה והרתעה, מביא לריבוי מפגעים – פסולת, פגרי בעלי חיים, ביוב ופגיעה בביטחון האישי בשטחים הפתוחים ובכלל. לא קיים מנגנון לניהול מבקרים ומכאן, הקושי בהתמודדות עם ההשפעות השליליות של עומס המבקרים.
חזון ומטרות
השלב בו נמצאת התוכנית כיום הוא סיכום תהליך גיבוש תמונת העתיד הרצויה והגדרת מטרות התוכנית. שלב גיבוש החזון והמטרות הוא שלב מאתגר, מכיוון שכל אדם מדמיין תמונות עתיד שונות, שלעתים יכולות להיות מנוגדות זו לזו ולבוא אחת על חשבון השנייה. לדוגמה – חזון של חקלאות אגנית משגשגת לא בהכרח מתכתב עם חזון של אגן הנמצא בתנופה תיירותית ומושך אליו אלפי מבקרים מדי שנה.
יחד עם זאת, מכיוון שמטרתה של התוכנית היא להביא לשינוי תודעתי עמוק בתפיסה האגנית של תושביו, זהו גם אחד השלבים החשובים ביותר בתהליך, מכיוון שתמונת העתיד צריכה להיות רחבה ונועזת מספיק בכדי לעורר השראה ולגרום לשותפים לחזון "לפתוח את הראש" ולהשמיע את קולם. בצורה זו ניתן יהיה לעצב חזון רב תחומי, בו יינתן ביטוי לכלל הצרכים והרצונות של השותפים לתהליך, כשתמונת העתיד המשותפת תהווה את בסיס המוצא לפעולות תכנון המוכוונות למימושה.
תהליך גיבוש תמונת העתיד הרצויה בפרויקט התקיים ב-3 מישורים והתבסס על (1) תוצרים של מפגשי שותפויות הנחל המרחביות, (2) סדנה ייעודית לצוות התכנון (3) ותוצרי הסכמות בין רשות הניקוז ליד הנדיב.
על בסיס תשומות אלו, גובש מסמך מרוכז המייצג את תמונות העתיד הרצויה והראויה בתחומי הליבה של הפרויקט: שמירה על משאב המים, פיתוח המרחב, תפקיד השותפויות באגן, ניהול השטח הפתוח, פיתוח כלכלי-תיירותי מכליל, פוטנציאל לרווחה חברתית ושוויון הזדמנויות, פיתוח החקלאות, חיבור הקהילות לאגן, יצירת חוסן חברתי, חיבור הדורות הבאים לנחל ויצירת שייכות.
השלב הבא של הפרויקט יכלול פיתוח כיווני פעולה אופרטיביים על בסיס עקרונות תכנון מרחביים ברורים, גיבוש חלופות תכנון מרחביות, נושאיות או פרוגרמתיות ובניית תכנית עבודה שמציינת את המעבר מדף הסקיצות למציאות, בה ייבנה הבסיס התכנוני להמשך תכנון וביצוע של פרויקטים המנכיחים את תפיסת התכנון האגני המקיים.