רויטל ריקלין - אגמא
בימים אלו חלק נוסף ב'פאזל' השיקום באגן הציפורי קרוב לסיום. אזור עינות ציפורי ומקטע נחל ציפורי הסמוך עוברים מהפך משמעותי – השלב הראשון של שיקום בית הגידול הלח והסדרת תשתיות לקליטת קהל נמצא לקראת סיום. שלב זה של הביצוע הוא המשך לרצף ארוך יותר של מקטעי נחל שעברו תהליכי שיקום והסדרת תשתיות טיילות לפני מספר שנים, שבעתיד יתחברו למקטעים נוספים שיעברו שיקום והסדרה במסגרת הפרויקט. הביצוע במרחב עינות ציפורי כלל יצירה של מספר בתי גידול לחים שונים באופיים על מנת להגדיל את הערכיות האקולוגית של הסביבה כמו גם סלילת שבילי טיילות והסדרת חנייה למבקרים.
כאמור, עבודות השיקום והסדרת השבילים באזור עינות ציפורי, שמחבר בין מעלה הנחל ללב הנחל, החלו לפני מספר שנים במקטע נחל שנמצא מערבית לכביש הגישה החדש למושב ציפורי ועד לבוסתני סאפוריה, כחלק מפיצוי סביבתי שיזמה רשות ניקוז ונחלים קישון עבור סלילת הכביש, והשנה נשתלו עצים לאורך מקטע זה (להרחבה: מקרה בוחן – "נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79"). בשנה שעברה העבודות הפיזיות (כולל הרחבת רצועת הנחל, הסרת חסמים, הסדרת שבילי טיול ועוד) המשיכו מערבה, בשטח בוסתני סאפוריה, כאשר בקרוב מתוכננת המשך עבודה לאורך רצועת הנחל בבוסתנים.
בסקרי המצב הקיים שהתקיימו בתחילת פרויקט שיקום נחל ציפורי, השטח בין המעיינות לנחל נמצא כאתר בעל הזדמנות לשיקום אקולוגי והעצמת בתי הגידול הלחים בו, וכאזור מומלץ לפיתוח טיילות. כמו כן, הומלץ להסיט את כביש הגישה הישן למושב ציפורי והגן הלאומי שתרם להתחתרות הנחל וכדי לייצר שטח רציף ללא חסמים הידרולוגיים. הביצוע הפיזי בשטח זה חולק לשני שלבים, כאשר השלב הראשון התמקד בשטח שבין כביש הגישה הישן לכביש החדש למושב ציפורי (ראו מפה). הפרויקט מבוצע ביוזמת רשות ניקוז ונחלים קישון, בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים ומושב ציפורי, ובתכנון וביצוע של ליגמ פרויקטים סביבתיים בע"מ. שטחי מתחם עינות ציפורי מוגדרים כמשבצות של חלקות חקלאיות השייכות לחקלאי מושב ציפורי (במסגרת סטטוטורית של הגן הלאומי ציפורי).לכן, בשלב ראשון רשות ניקוז ונחלים קישון הגיעה להסכמות וחתימה על הסכם פיצוי בינה לבין מושב ציפורי, שהתאפשרו בזכות אוזן קשבת של המושב ונכונות לסייע לפרויקט השיקום. באזור זה בוצעו עד כה תשתיות לקליטת קהל הכוללות חניה, חיבור לכביש והצבת שער חשמלי לוויסות התנועה. בנוסף, נסללו שבילי הליכה שמייצרים קישוריות בין עינות ציפורי לשביל הנחל הקיים שנמצא מעט במורד הנחל, והוקמו שני גשרונים להולכי רגל.
אזור הפיתוח של שלב א', לפני תחילת העבודות (מימין, מאי 23') ובמהלך עבודות הפיתוח והשיקום (משמאל, פבר' 24') (צילום: אבי אריש).
מבחינת שיקום אקולוגי, תוואי השטח תוכנן ושונה על מנת ליצור 'נחלי פזרות' – שמפזרים את שפיעת המים מהמעיינות לרוחב השדה ובכך מגדילים ומעצימים את בתי הגידול הלחים. בית הגידול כולל 'אפרים לחים' או אחו לח – מרחבי שדה מוצפים (בשטח שהוגדר על ידי צוות האקולוגיה של הפרויקט כבעל הערכיות האקולוגית הגבוהה ביותר), וכן ערוצוני נחל קטנים שזורמים מהנביעה עד לנחל, בינות ובצד האפרים הלחים. כמות המים באפרים הלחים מתבססת על אירועי הצפות ועל התנודתיות העונתית של שפיעת עינות ציפורי. מאחר שאין בספיקות הקיימות בשטח זה חשש לנזקי הצפות, התאפשר לצוות התכנון ולצוות האקולוגיה המייעץ של הפרויקט להתמקד ביצירת שטח אקולוגי איכותי הכולל גם שמירה על פלג שהוגדר כבעל ערכיות אקולוגית גבוהה. בנוסף לערוצונים הקטנים, אחד מנחלי הפזרות הורחב משמעותית והועבר לצד תשתית השבילים וקליטת הקהל, על מנת לאפשר מפגש קרוב יותר בין הציבור למים. בהמשך, ייבנו גם שבילי טיול מרחפים מעל אזור האפרים הלחים. על מנת לוודא שכל אחד מצרכני המים השונים – אפרים לחים, ערוצי הפזרות והערוץ המורחב – מקבל כמות מים מתאימה ביחס לשאר הצרכנים בכל רגע נתון, תוכנן מתקן חלוקת מים מבטון. כמות המים הנכנסת למתקן תלויה בשפיעת המעיינות.
גם מקטע נחל ציפורי העובר בסמוך למקטע המבוצע עבר שיקום. במקטע זה, הנחל התחתר לעומק רב עקב התשתיות בסביבתו והעיבוד החקלאי הצמוד אליו, עד ליצירת תעלה עמוקה ותלולה מאוד. על מנת להשיבו למופע נחל בריא, בעל תשתית אקולוגית ומבנה נופי טבעי, קרקעית האפיק הורמה והגדות הורחבו באופן משמעותי ושיפועיהן מותנו. סוגיה מעניינת התעוררה עקב החשיבות הארכאולוגית של השטח שהוא חלק מגן לאומי ציפורי, והפוטנציאל לממצאים רבים של עתיקות. הנחיות רשות העתיקות הגבילו את עבודות העפר, אך פחות מההערכה הראשונית, וכך בסופו של דבר התאפשרה הרחבת הנחל.
ערוץ נחל ציפורי מערבית לעינות ציפורי, לפני ואחרי הרחבת רצועת הנחל והרמת גובה הקרקעית (מימין ומשמאל, בהתאמה; צילום: אבי אריש, רויטל ריקלין).
בימים אלו נערכים לשלב הראשון של נטיעות עצים ושתילת צמחית גדות בשטח שהביצוע בו הסתיים, כמו גם זריעה באזור האפרים הלחים. בהמשך השנה, צפוי המשך הביצוע של השלב השני בפרויקט זה שבמסגרתו יימשך הפיתוח של מבואת המבקרים. כמו כן, תיעשה הסדרה תנועתית עבור תושבי שכונת קבלאווי הסמוכה ועבור המבקרים באזור וכביש הגישה הישן צפוי להיות מפורק ותיסלל דרך חלופית שתעקוף את שטח המעיינות. כחלק מפעולות השיקום האקולוגי בשלב השני, אזור האפרים הלחים וערוצי הפזרות יורחבו מזרחה, וכן יורחב שטח בית הגידול הלח בסביבת המעיינות. חלק משטח המעיינות יוגדר כאזור "אל-געת", ובחלק אחר יוסדרו שבילי טיילות.
לסיכום, שנה זו הביאה עימה, ועוד תביא, בשורה משמעותית לסביבת עינות ציפורי – גם בהיבט האקולוגי של שיקום והגדלת בתי גידול לחים והבראת רצועת הנחל, וגם בהיבט הטיילותי והתיירותי, שמאפשר תנועת מבקרים לאורך הנחל ומספק מקומות נעימים לשהייה ולטיול לצד מים זורמים.
לקריאה נוספת: מקרה בוחן – "נחל ציפורי בין המעיינות לכביש 79"
תודה מיוחדת ליוחאי קורן ממשרד "ליג"מ פרויקטים בע"מ" על הסיוע הרב בקבלת מידע וחומרים.
