זה (לא) נעים לראות נחל מוצף? - הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי

רויטל ריקלין – אגמא

מערכת הגשם שהגיעה לקראת סוף 2023 הביאה איתה גשמים עזים בגליל התחתון בזמן קצר, שקבעו שיאים חדשים של עוצמות גשם וגרמו לשפיעות משמעותיות בנחלים במרחב (דו"ח שמ"ט לסיכום פרק הגשם 21-24.12). החדשות דיווחו על חסימות כבישים שנגרמו מנחל יפתחאל שעלה על גדותיו ומנחלים נוספים. מערכת חריגה זו היא חלק מחורף שהחל מאוחר, אך מביא אתו הרבה מאוד משקעים בצפון ומרכז הארץ עד כה. על פי מדידות השירות המטאורולוגי, בתחנות הקרובות לנחל (נצרת, נווה יער ויגור) נמדדו מתחילת העונה בין 694 ל-849 מ"מ של גשם, שמהווים יותר מ-115% מהממוצע השנתי, וכ-150% מהממוצע לתקופה המקבילה (עבור מדידות עד ה-20.2.24)! הרבה מאוד גשם, שירד ברובו באירועים קצרים ועוצמתיים.

משקעים אלו גרמו כמובן לנחלים באגן נחל ציפורי לעלות על גדותיהם ולהציף שטחים נרחבים מסביבם, בנוסף לנגר רב שזרם בשטחים הפתוחים. זקני הקהילה והחקלאים באגן נחל ציפורי העידו שאינם זוכרים את הנחל מגיע לגבהים כאלו כמו בימי הסערה של מערכת הגשם בדצמבר. תמונות הנחל הגועש היו מרגשות מאוד והביאו לתמונות וסרטונים רבים ויפים של הנחל במלוא תפארתו (ביניהם, אימון בקיאק בפשט ההצפה במורד הנחל). עם זאת, כמויות המים הגדולות בזמן כה קצר היוו תזכורת טובה לעוצמתו המרהיבה של הנחל והטבע, שיוצרת גם אתגרים רבים שיש להתמודד איתם לצד פוטנציאל נזק עבור בני האדם.

אירועים של מזג אוויר קיצוני וסערות חזקות צפויים להחמיר בעוצמתם ובתדירותם עם התקדמותו של המשבר האקלימי-אקולוגי, ועל פי דו"ח של השרות המטאורולוגי, כבר היום ניתן לראות מגמה של התגברות בכמות אירועי גשם כבד ובכמויות גשם מקסימלי בצפון מערב ישראל. לאור נתונים אלו, מתעוררת חשיבה נוספת על ההשלכות וההשפעות של אירועי שיטפונות והצפות חריגים לאורך נחל ציפורי ועל דרכי ההתמודדות עם הנושא.

אחד מהפתרונות שיושמו לאחרונה בנחל ציפורי להתמודדות עם נזקי הצפות הוא יצירת פשט הצפה במורד הנחל במסגרת "פרויקט מרלין" עליו סיפרנו בעבר. במסגרת זו, משוקמת רצועת נחל במורד (בין היישובים ח'וואלד לרכסים), תוואי הנחל הוחזר לנתיב שככל הנראה היה זה ההיסטורי ונחפרו ועוצבו 2 פשטי הצפה. פשטי ההצפה וויסות של הזרימות במורד הנחל מעט לפני חיבורו עם הקישון, השהיית המים ומניעת הצפות של השטחים החקלאיים (עבור זרימות בספיקות מתונות).

בהקשר זה, כדאי להזכיר את תמ"א 75 ("שער המפרץ") שמקודמת באגן הקישון בימים אלו – זוהי תוכנית נרחבת לבינוי והתחדשות של מפרץ חיפה שתדרוש פתרונות משמעותיים של הגנה על הפיתוח המתוכנן מפני הצפות. לצורך כך, מקודמת תכנית (תמ״א 75נ״נ) אשר מאתרת פתרונות כאלו במעלה אגן הקישון על ערוציו.

על אף שנחל ציפורי לא נתפס עד היום כיובל משמעותי מאוד של נחל הקישון מבחינת שפיעות והשפעה על סכנת ההצפות במפרץ חיפה, סביר שמגמת הקצנת אירועי הגשם באזור תדרוש חשיבה מחודשת בהנחות אלו.

אזור נוסף שבו נעשות פעולות להתמודדות עם הצפות הוא מעלה הנחל. אזור ריינה ונצרת הם מטרופולין צפוף מאוד וגדול, כמעט ללא כל שטחים לחלחול והשהיית נגר. כתוצאה, כמות הנגר הולכת ועולה והתושבים סובלים מאוד מהצפות. מעט במורד הנחל (השכונה המערבית בריינה), מתוכננות שכונות נוספות שיחמירו את בעיית הנגר ויגבירו את כמותו. אחד הפתרונות יושם בחורשה במעלה ריינה ועליו סיפרנו בהרחבה בפוסט הזה. פתרון נוסף שמתוכנן בימים אלו הוא שיקום רצועת נחל במורד ריינה הכולל את הרחבת הרצועה ויצירת שצ"פ ברוחב של עד 20 מטר, שיוכל לשמש גם כשטח הצפה של הנחל באירועים שטפוניים.

התמודדות נוספת עם סכנת השיטפונות היא הסכנה לחיי אדם לאורך הנחל – נחל ציפורי עובר בצמידות ודרך יישובים רבים, לדוגמא כעבייה וראס עלי ובאירוע שיטפוני עוצמת זרימתו מתגברת מאוד, עד כדי סכנה למי שנמצא בקרבתו. כמו כן, כבישים סלולים ודרכי עפר חוצים אותו, דבר שעלול להוביל לניסיונות חצייה מסוכנים בזמן זרימה חזקה במיוחד. בחורף זה היו מספר חילוצים באירועי שיטפון שהסתיימו ללא פגע, אך לצערנו, היו גם שני אירועים של אובדן חיי אדם.

בנוסף לניהול סיכוני שיטפונות, ישנן סוגיות נוספות להידרש אליהן כתוצאה מנזקי השיטפונות, ההצפות והנגר באגן הנחל. אחת מהן היא פסולת גושית רבה וסחף שמגיעים עם המים הזורמים מכל רחבי האגן דרך אזורים מיושבים וחקלאיים. הפסולת מגיעה מיובלי הנחל כמו גם מפשטי ההצפה הרבים שלו. יחד עם הזרימות, מגיעים גם מזהמים רבים לנחל – ממקורות חקלאיים, עירוניים וממתקני ביוב שעולים על גדותיהם. בימים אלו, מנסים בפרויקט השיקום למצוא פתרונות טכניים יעילים לעצירת הפסולת הגושית מהגעה לנחל ואיסופה.

בעיה נוספת שנוצרה כתוצאה מההצפות והשיטפון בנחל היא פגיעה בתשתיות שהוקמו לאורך הנחל בשנים האחרונות (כמו דרכי עפר, גדרות או נטיעות צעירות). נזקי השיטפונות מחדדים את החשיבות בתכנון נכון ובתזמון נכון של ביצוע עבודות תשתית בנחל, לדוגמא על מנת לאפשר התבססות הצמחייה לאחר עבודות שיקום לפני עונת החורף. עם זאת, אופי ומיקום הפגיעות מאפשרים גם לטייב את התשתית כך שתהיה עמידה יותר בשיטפונות הבאים. כך לדוגמא, לאורך השנים התפתחה הבנה טובה יותר לחומרים ואופן ההשמה של שביל ההליכה לאורך נחל ציפורי כדי שיהיה עמיד לאורך שנים גם לאחר הצפות חוזרות ונשנות.

אירועי שיטפונות והצפות הם דבר מרגש המנכיח את החיות הרבה שיש לנחלים, אך גם את הסכנות הטמונות בממשק בינם לבין בני האדם – ואת הצורך בשיקום נחל בצורה מתוכננת וחכמה תוך ניהול מתמשך של ממשק זה ותוך תשומת לב לשינויים הצפויים עקב שינויי האקלים. נחתום במספר תמונות אופטימיות מנחל ציפורי בחורף זה ובאיחול למערכות גשם מיטיבות עם הנחל והסביבה.