רז סימון- אגמא
פרויקט שיקום נחל ציפורי שם לעצמו למטרה לאפשר ניהול מבקרים ומשתמשים בשטח באופן מיטבי תוך מענה לצרכים השונים. באיזור עין יבקע (המכונה גם מעין הסוסים), אחד המעיינות המרכזיים של נחל ציפורי המושך אליו כמויות אדירות של מבקרים כל השנה, הנושא הזה קיבל התייחסות מיוחדת. אירחנו את אדריכלית הנוף טלי דינור, מנהלת שותפה של משרד "נחלת הכלל" ומתמחה בתכנון וניהול תהליכי תכנון נופי-עירוני, שתספר לנו על הפרויקט בעין יבקע שהוביל משרדה במסגרת הפרויקט.
שלום רב טלי, ספרי לי על הפרויקט שביצעתם באזור עין יבקע, מה הוא כולל?
תיכננו שביל הליכה למטיילים והולכי רגל לאורך כ1.2 ק"מ באזור עין-יבקע. למרות שסלילה של שביל נשמעת דבר פשוט, מדובר בפרויקט מורכב שכלל מחשבה וחקר של כל המשתמשים בשטח (לא רק בני האדם), ונבנו בו אלמנטים שונים וחדשניים:
- סוגים שונים של מעברים אקולוגיים לבעלי חיים שיאפשרו שגשוג ושמירה על מגוון מינים אשר השביל מהווה עבורם חסם.
- הסדרה של שביל נגיש להולכי רגל כולל מעבר כסאות גלגלים.
- מספר מעברים מעל הנחל, שלכל אחד מהם יתרון אחר: מעבר אירי שקוף, מעבר סמי-אירי וגשר הולכי רגל.
- הסדרה של דרך חקלאית ראשית והסדרה של דרכים חקלאיות במרחב כחלק משיפור ההנגשה של החקלאים לחלקות. ההסדרה נערכה לאחר הידברות והסכמות עם החקלאים באזור.
- חסימת דרכים המונעות מעבר של רכבי שטח במטרה לשמור על הטבע מרמיסה- אמצעי החסימה שיושמו הם בולדרים וגדרות המהווים פגיעה מינימלית בנוף. הוגדרה דרך חקלאית אליה יש גישה עם רכב רק לחקלאים ולמורשים. במקביל, ביצענו שיפור קל של דרך נופית קיימת באזור, הנותנת מענה לרכבי שטח.
- שיקום גדות – בכל מקום שיצרנו הפרה לנחל בעקבות העבודות שלנו, זרענו ושתלנו צמחיית נחל לשיקום גדות. הצמחייה תעבור תחזוקה מתאימה ומעקב במשך שלוש שנים.
מה היו האתגרים בשטח שהובילו לסלילת הדרך החדשה למטיילים?
רצינו לענות על מגוון צרכים שיש למשתמשים במרחב, אך בראש ובראשונה לתת מקום לצרכי הנחל ומקום למפגש בינו ובין הציבור. אחד הצרכים המרכזיים שעלו היה מתן גישה לחקלאים לחלקות שלהם, כך שיוכלו לעבד אותן ללא הפרעה. צורך נוסף היה לאפשר לתושבי הישובים הסמוכים הגעה נוחה לנחל שהוא מרחב הפנאי המיידי שלהם. בנוסף חשבנו על המטיילים שמגיעים לעין יבקע בפרט ולאזור בכלל, והצורך שלהם במסלול הליכה נגיש, מעניין, מוצל, ובמקביל גם במסלול רכיבה על אופניים, נהיגה ברכבי שטח שונים ורכיבה על סוסים. כמו בהרבה פרויקטים דומים, האתגרים נגעו לקונפליקטים בין כל אלה, והצורך לייצר הפרדת משתמשים בצורה מושכלת.
לפנינו היה פרויקט קודם שהוביל משרד ליגמ עבור רשות ניקוז קישון, שיצר את התשתית לפרויקט שאנחנו הובלנו, מבחינת הסדרת הגבול בין החלקות לשטח הציבורי, ההסכמות עם החקלאים, וההסדרה של דרך הנוף מצפון.
האם יש מרכיבים מיוחדים נוספים בפרויקט?
כן יש מספר מרכיבים כאלו. למשל, בין השביל הליכה לבין הדרך החקלאית יש תעלה אבנית, עשויה מאבני בקלאש המפרידה בין השבילים, ויש לה מספר מטרות:
1. קליטת מי נגר ושיפור האיכות שלהם לפני שהם עוברים אל הנחל.
2. התעלה מהווה אזור של שתילות ונטיעות עצים. באופן כללי חסר הרבה צל באזור, ונטיעות העצים בתעלה, מיועדות לתת פתרון לנושא הזה.
3. חיץ בין שביל הולכי הרגל לבין הדרך החקלאית שמייצר בהירות בחלוקה בין התנועות במרחב.
ספרי לי על ה"מעבר האירי השקוף"- אלמנט חדשני שיצרתם בפרויקט ויצר הרבה התעניינות
המעבר האירי השקוף הוא בעצם מעבר חציית נחל שמחליף מעבר אירי סטנדרטי. במעביר אירי רגיל רכבים חוצים את הנחל כך שהגלגלים היו נוגעים במי הנחל ומזהמים אותו. המעבר האירי השקוף הוא חדשני, ומייצר אלמנט רב שימושי – הוא מגן על הנחל ממעבר רכבים בתוך המים מחד ומאפשר חצייה של דגים ובע"ח בתוך הנחל. המעבר מאפשר גם חצייה של הולכי רגל ורכבים, ומהווה גם אלמנט נופי אסתטי.
בסמוך למעבר האירי השקוף הוקם גשרון הולכי רגל, שנותן מענה לחצייה נגישה וכן לחציית סוסים.
מה היו הדילמות שלכם במהלך התכנון?
בתהליך התכנון היו דילמות רבות, אבל אתן דוגמה אחת בולטת. כשתכננו את המעבר האירי רצינו מצד אחד לאפשר מעבר חופשי של מים ושל צמחייה, ומצד שני לאפשר מעבר מספיק נוח למעבר של כלים חקלאיים כל השנה, אבל לא להזמין כלים אחרים שינצלו את הנקודה הזו כמקום אטרקטיבי לכניסה ונסיעה בנחל.
במהלך הביצוע, בהתחלה ביצענו אותו בסידור "חופשי" של האבנים, כך שנוצרו מרווחים צרים ולא רגולריים בין האבנים. עלה חשש שבמהלך החורף עלולים להתקע בו ענפים ובוץ ויהיה מאד קשה לנקות אותו. לאור זאת, בוצע פירוק חלקי והנחה מחדש של האבנים, כשהן מנוסרות במימד אחד שלהן ומסודרות ב"שורות" על מנת לאפשר זרימה רציפה, מעבר חופשי של בע"ח וחומר ביולוגי, וניקוי בעת הצורך. זה החורף הראשון שאנחנו עוברים אחרי התקנת המעבר האירי. בשלב זה המעבר מתפקד בצורה תקינה, אבל נצטרך להסיק מסקנות רחבות יותר אחרי שיעבור החורף.
- התכנון לווה על ידי צוות יועצים רחב מראשיתו ועד סופו שהם חלק מהתכנון האגני הכללי, שכלל יועצת תיירות, אקולוג, אקו-הידרולוג, יועץ חקלאי, יועץ בטיחות, קונסטרוקטור ופיקוח צמוד.
- הוספת חלק ברשת השבילים האגנית – רשת השבילים המחברת את כל חלקי האגן עפ"י התכנית האגנית.
- ניהול מבקרים לפי התוכנית האגנית – התוכנית האגנית רואה בעין יבקע מבואה ראשית לנחל, והפרויקט שבציענו סלל את תחילת הדרך להסדרת עין יבקע כמבואה.
- קשר בין יישוב-נחל – התוכנית האגנית מקדישה תשומת לב רבה לקשר בין יישובים לנחל. הפרויקט הסדיר חלק מהגישה הפיזית של שביל הנחל לסוועאד חמירה.
- קשר עם החקלאים במרחב – התוכנית האגנית מתייחסת לקשר עם המשתמשים והחקלאים, ואני חושבת שהפרויקט שלנו הדגים את זה בצורה טובה. היה מאד חשוב שניצור הסכמות עם החקלאים. יש לפרויקט כזה תפקיד חשוב, לא רק בראייה צרה למקום הספציפי, אלא בכללי לאגן ולביסוס קשרים ארוכי טווח עם החקלאים. בפרט אני רוצה לציין את שי גלעד יועץ החקלאות, שעשה עבודת רגליים מרובה להכיר ולשוחח עם כל החקלאים באזור, להכיר מקרוב את אופן העיבוד שלהם והצרכים שלהם, להגיע איתם להבנות והסכמות שקידמו את הפרויקט הזה באופן מאד משמעותי.
- ניסיון וחדשנות – סוגים שונים של מעברים שנוכל ליישם במקומות אחרים במרחב. זה חלק מהתפקיד של פרויקט הדגמה שאפשר ללמוד ממנו וליישם בכל האגן ואולי באגנים אחרים בארץ.
- לפרויקט פיתוח שביל עין יבקע היו שותפים צוות יועצים נרחב עבור רשות ניקוז ונחלים קישון: מורן ייעוץ ופיתוח- ייעוץ אקוהידרולוגי, דלית גסול- יעוץ תיירות, ד"ר דידי קפלן ייעוץ אקולוגי ושי גלעד ייעוץ חקלאי, פיקוח הפרויקט משרד ליגמ, משרד לרמן בן-שושן הוביל את תכנון התוכנית האגנית המהווה רקע לפרויקט.
