רויטל ריקלין – אגמא, וטל רטנר – רשות ניקוז ונחלים קישון
כמו רבים מנחלי ישראל, גם נחל ציפורי 'סובל' מהתפשטות של מיני צומח פולשים לאחר שנים רבות של דרדור במצבו האקולוגי של הנחל. עומס נוטריינטים בנחל, סחף קרקע וגדות חשופות, יצרו תנאים נוחים עבור מיני צומח פולש להתפשט ואף להשתלט על חלק מהשטחים בסביבת הנחל. כחלק מפרויקט שיקום נחל ציפורי, נעשתה בשנה האחרונה עבודה שיטתית למיגור המינים הפולשים לאורך הנחל, במטרה לאפשר למיני צומח מקומי לתפוס את מקומם הטבעי בנחל וסביבתו, וזאת כחלק משיקומו האקולוגי הכללי של הנחל. הייחודיות בפרויקט זה היא שלראשונה, מתאפשרת עבודת מיגור מינים פולשים בסדר גודל אגני, שתהווה מקרה בוחן חשוב עבור נחלים אחרים.
צמחים פולשים הם מינים זרים (לא מקומיים) שהופצו באזורים חדשים אליהם לא היו יכולים להגיע בדרכים טבעיות, והם בעלי תכונות כמו קצב צימוח גבוה, ריבוי מהיר, יכולת הסתגלות ועמידות. תכונות אלו מאפשרות התבססות מהירה, היווצרות עומדים צפופים ועל ידי כך דחיקה של מינים מקומיים. כמו כן, לחלק מהם יש תכונות שליליות כמו רעילות או אלרגניות לבני אדם או בעלי חיים. צמחים אלו נקלטים היטב ומשגשגים במיוחד בשטחים בהם היו הפרעות כתוצאה מפעילות אדם. תופעת התפשטות מיני צמחים פולשים בנחלי ישראל – הן צמחי גדות והן צמחי מים – המוצאים ברצועת הנחל בית גידול לח שמעודד את התפתחותם היא תופעה נפוצה. בשל תכונות צמחים אלו, מיגורם לצורך שיקום הצומח המקומי של הנחל הוא משימה מורכבת (אך אפשרית), הדורשת ידע מקצועי, עקביות ותחזוקה ארוכת טווח. קצב התפשטותם המהיר לאורך תוואי הזרימה מעלה את הצורך לטפל בבעיה בצורה מערכתית, במיפוי מסודר ובהגדרת אופי ממשק התחזוקה לאורך זמן.
נחל ציפורי גם הוא נחל שלאורך השנים עבר הזנחה ודרדור סביבתי, כך שהיה ניתן למצוא נקודות רבות בסביבת הנחל בהן המינים הפולשים התפשטו והשתלטו על השטח. אחת ממטרות השיקום האקולוגי בפרויקט נחל ציפורי מוגדרת כבירוא מיני הצמחים הפולשים לאורך הנחל. לצורך כך, הוכנה תוכנית טיפול על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, אקולוג מומחה למינים פולשים בישראל ולשיטות מיגור מעשיות שלהם, שהתבססה על סקר מצב קיים שביצע לפני מספר שנים (עבור רשות ניקוז ונחלים קישון). התוכנית כללה תיעדוף על פי גודל המוקד, סכנת הפלישה והנזק הפוטנציאלי של כל מין.
ד"ר דופור-דרור זיהה כי מרבית הנקודות הבעייתיות מבחינת צמחייה פולשת נמצאות במורד הנחל, ואילו במעלה הנחל ישנם פחות מיני צמחים פולשים ובנקודות מועטות יותר. בעיה משמעותית שהתגלתה במורד היא מספר מוקדים של פרקינסוניה שיכנית, מין פולש שגורם לנזקים רבים לנחל ולשטחים חקלאיים, שעד היום לא היה טיפול ידוע למיגורו. ד"ר דופור-דרור ניצל את נוכחות הפרקינסוניה במורד הנחל לניסוי יישום פרוטוקולים חדשים לקטילת הצמח, שהביאו לתוצאות מעודדות. הניסוי צפוי להסתיים בחורף הקרוב ולאחריו יפורסם פרוטוקול מאושר על ידי השירותים להגנת הצומח עבור מיגור צמח זה, לשימוש בשאר הארץ. מלבד פרקינסוניה שיכנית, ישנם מינים פולשים נוספים כגון קיקיון מצוי, צחר כחלחל, לכיד הנחלים, שיטה חד קרנית ועוד. חלקם דורשים טיפול, לפחות ראשוני, של ד"ר דופור-דרור בעצמו, בעוד שמינים אחרים, כמו פרטים צעירים של קיקיון ודטורה, יכולים להיעקר ולהיות מטופלים על ידי כל אדם לאחר שעבר הסבר מקצועי לאופן הטיפול בהם.
לפני (מצד ימין) ואחרי (מצד שמאל) טיפול בפרט של קיקיון מצוי בנחל ציפורי (צילום: ז'אן-מארק דופור-דרור)
גם לתושבי אגן הנחל והחקלאים שלהם חלקות צמודות-נחל חלק חשוב מאוד במיגור המינים הפולשים, בו הם מהווים מכפיל כוח בשתי דרכים. ראשית, התושבים והחקלאים משמשים כ'עיניים בשטח' עבור זיהוי של צימוח חדש של מינים פולשים ודיווח עליהם. כך, ניתן לזהות מוקדים חדשים או מתפרצים בשלב מוקדם של גדילת הצמחים ולטפל בהם בצורה פשוטה וזולה. בנוסף, התושבים והחקלאים יכולים, לאחר הדרכה מקצועית קצרה, לטפל בעצמם במינים שניתנים לטיפול בקלות יחסית (למשל על ידי עקירה) כמו לכיד הנחלים, חמנית מצויה ועוד.
כדי להגיע למצב בו התושבים והחקלאים מסייעים למאמץ שיקום הצמחייה בסביבת הנחל, נדרשת עבודה של העלאת מודעות לבעיות שמינים פולשים יוצרות, כמו גם מציאת האינטרס המשותף בינם לבין פרויקט השיקום – חקלאי שיש בשטחו מין פולש כלשהו אך מבחינתו אותו צמח לא עושה כל נזק, אין סיבה שישקיע מאמץ בדיווח ובעקירה של צמח זה. לא תמיד רתימת החקלאים והתושבים פשוטה גם אם הם מבינים את היתרונות עבורם במיגור הצמחייה הפולשת, עקב חשדנות וחוסר אמון כלפי גורמים מבחוץ.
לכן, הבנת הצרכים המשותפים וגמישות בסיוע גם מעבר לגבולות הפרויקט מאפשרת רתימה ובניית אמון. לדוגמא, ישנם מינים פולשים שמזיקים גם לחיות משק, כמו המין פרתניון אפיל– מין פולש גרוע במיוחד שהתגלה בנחל אך טרם התפשט בצורה נרחבת בגליל התחתון ולכן הטיפול המוקדם בו הוא קריטי להצלחת מיגורו. בנקודות שהוא זוהה בהן בנחל ציפורי, שנמצאות בשטחים פרטיים של תושבים בסמיכות לנחל, מתוכננת הסברה בנושא לבעלי השטח כדי שיבינו ויידעו על סכנותיו עבורם ועבור חיות המשק שלהם.
דוגמא נוספת לאינטרס משותף היא מיגור הקיקיון המצוי, צמח פולש ונפוץ מאוד בארץ אשר משמש כפונדקאי ל'עש התפוח המדומה' – מין חרק פולש מאפריקה הסוב-סהרית ומזיק משמעותי לגידולים חקלאיים רבים. חקלאים באגן נחל ציפורי שהבינו את הבעיה, חיפשו גורם שיעזור במיגור צמח הקיקיון מסביב לשטחיהם, ופרויקט נחל ציפורי נרתם לכך, כחלק מפעולות בירוא המינים הפולשים. דוגמאות אלו מציגות דרך לפתרון בעיות בהסתכלות אגנית, רב-גורמית בעלות כספית לא גבוהה. הניהול האגני של הפתרונות והגדלת כמות ה'עיניים בשטח' מאפשרים את הרחבת הטיפול לסקאלה גדולה ויעילה יותר. בנוסף, העבודה המשותפת על בירוא המינים הפולשים מאפשרת חיבור של האוכלוסייה לפרויקט שיקום הנחל בהקשרו הרחב יותר והבנה שהפרויקט עשוי לשרת גם אותה.
בנוסף לשיח והסברה עם תושבים וחקלאים לאורך הנחל, במסגרת הפרויקט הוקמה קבוצת מדע אזרחי בהנחיית ד"ר אחיעד דווידסון לניטור, מעקב וטיפול אחר המינים הפולשים בנחל. הקבוצה מונה כ-20 מתנדבים מיישובי נחל ציפורי, שעברו הכשרה מקצועית ומעשית של מספר מפגשים לפני תחילת העבודה בשטח. במסגרת הפעילות חברי הקבוצה מבצעים ניטור שוטף של מינים פולשים במקטעי נחל שונים ומזינים את הממצאים למאגר מידע ייעודי, במטרה לסייע לטיוב הטיפול והתחזוקה. חלק מהפעילים הובילו קבוצת מתנדבים מהקהילה שלהם, על מנת שיעזרו בעקירה של מוקדים גדולים של צמחיה פולשת. בהמשך, הקבוצה מתוכננת להצטרף למחקר בנושא בהובלת אוני' חיפה על מורד נחל ציפורי (מקטע 'מרלין'). קבוצה זו אינה הפעילות הקהילתית הראשונה שנעשתה בנחל בנושא זה, ובשנתיים האחרונות נעשו על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון פעילויות חינוכיות עם קבוצות רבות לעקירת מינים פולשים בסביבת הנחל.
בירוא מינים פולשים כחלק משיקום נחל נעשה בפרויקטים רבים, אך פרויקט נחל ציפורי מהווה התנסות מעשית לעבודה בקנה מידה אגני. הדבר מחייב גישת עבודה שונה ושיתוף פעולה בין גורמים רבים בשטח. היתרון של גישה זו הוא שהיעילות במיגור המינים היא גדולה יותר ככל שמטפלים בשטח גדול יותר בזמן נתון, וכן שהטיפול נעשה על כלל המינים הפולשים, ולא מין אחד שנבחר לאותה נק' זמן.
בתום הטיפול הראשוני בפרטים הגדולים והבעייתיים ביותר לאורך הנחל, יהיה צורך בהמשך תחזוקה לאורך זמן על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון. אם הטיפול המקורי נעשה בצורה טובה והידע לטיפול נכון מועבר במלואו, התחזוקה אפשרית בתשומות סבירות של משאבים, וכל עוד היא נעשית באופן עקבי.
הידע הרב והתובנות המתגבשות בשנה האחרונה במסגרת הפרויקט בנושא בירוא מינים פולשים בקנה מידה אגני– בהיבטים של שיתופי פעולה עם כלל הגורמים במרחב, היבטים טכניים, היבטים מקצועיים והיבטים תקציביים – יוכלו לשמש בהמשך נחלים נוספים בארץ.
מקורות לקריאה נוספת:
מדריך לדחיקה והכחדה של קיקיון מצוי מגדות אפיקי נחלים ורצועות חיץ
- תודה רבה לד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור על ההסברים, המסמכים והתמונות.
