הפרויקט הלאומי לשיקום אגני מקיים של הציפורי יצא לדרכו. בבסיסו, גישה חדשה המקדמת שינוי פרדיגמטי ומערכתי. מהתייחסות למים כבעיה וכסיכון – לתפיסת המים כמשאב. מתכנון רצועת הנחל – לראייה אגנית כוללת. ממיקוד בשיקום אקולוג-הידרולוגי לפרויקט רב רובדי המתייחס גם להיבטים כלכלים, חברתיים ואחרים. במשך שנים רבות, קידמה רשות ניקוז ונחלים קישון, מגוון שיתופי פעולה בסוגיות שונות לטובת הנחל ושיקומו. הפרויקט מציג גישה חדשנית המהווה גם היא שינוי פרדיגמטי – משיתופי פעולה ליצירת אקו-סיסטם של שותפויות רב מגזריות. נסביר. שותפות רב מגזרית היא למעשה "מערכת הפעלה" או פלטפורמה בה מתכנסים יחד נציגי בעלי עניין רלוונטיים לקידום חזון ומטרות משותפות. שותפות היא מנגנון לניהול שיח אפקטיבי ולקבלת החלטות מבוססות הסכמה רחבה.

הרציונל ליצירתן והפעלתן של השותפויות נשען על 3 בסיסים מובילים:

לא ניתן לממש שיקום אגני מקיים לבד. אין בכוחו של גוף אחד (משמעותי ככל שיהיה) להשיא את הערך הפוטנציאלי הקיים בשיקום אגני מקיים. כדי להשיג שינוי משמעותי נדרשת שותפות משמעותית עם כלל בעלי העניין הרלוונטיים לשינוי המבוקש. במילים אחרות – לבעלי העניין נכסים, משאבים וידע שחשוב מאוד לרתום לטובת מימוש החזון. וכדי שאלו האחרונים אכן יירתמו ויאגמו משאבים ונכסים, הם צריכים להיות שותפי אמת בגיבוש אסטרטגיית הפעולה ובמימושה.

1. לפרויקט, כמו לכל פרויקט אמורים להיות התחלה ועל כן גם סוף. מאידך, הנחל, האנשים ופעולות השיקום הם תהליך מתמשך לאורך שנים. כדי לאפשר את המשכיות התהליך ופעולות השיקום, נדרשת מחויבות, מעורבות ומנהיגות מקומית (אגנית) שתמשיך לפעול יחד לאורך שנים, גם לאחר סיומו הפורמלי של "הפרויקט".

2. באגן חיים כיום כ- 170,000 איש ואישה המאורגנים ב- 13 רשויות מקומיות (2 מועצות אזוריות, 2 ערים ו- 9 רשויות מקומיות) וב- 18 יישובים. אלו ישויות סטטוטוריות להן מערך זיקות, סמכויות ואחריות ביחס לשטח, ותושביהן הם הקהילות החיות במרחב הנחל. על כן, לממלאי התפקידים ולנבחרי הציבור תפקיד חשוב בקידום שיקום הנחל.

מערך השותפויות:

עם התנעת הפרויקט החל תהליך ייזום והקמה של מערך שותפויות שונות:

– 3 שותפויות מרחביות – מעלה, לב ומורד הנחל (בהתאמה למרחבי התכנון).

– שותפויות נושאיות בתחומי הליבה של הפרויקט (ניהול השטח, תיירות, קהילה, חקלאות) ושותפויות נוספות, נמצאות בתהליכי הקמה.

– השותפות לניהול אגני מקיים – פורום המייצג את בעלי העניין המרכזיים בפרויקט שישמש לגיבוש מדיניות, לדיון בסוגיות ליבה וכמסגרת מרכזית לרתימת השותפים למימוש חזון השיקום.

בשותפויות חברים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, נציגי יישובי האגן, נציגי קבוצות עניין כגון חקלאים או תיירנים, גופים כגון: רט"ג, קק"ל, רשות המים, רשות העתיקות ועוד, ונציגי ארגוני חברה אזרחית ואקדמיה. בחודשים האחרונים פועלים חברי השותפויות ביחד לגיבוש אסטרטגיית הפעולה של הפרויקט. בין היתר היו חבריהן מעורבים בניתוח אתגרים והזדמנויות מרכזיים בתמונת המצב הקיים, בגיבוש תמונת העתיד הרצויה ומטרות הפרויקט. בהמשך ייקחו חלק בגיבוש כיווני ותוכנית הפעולה ולאחר מכן בקידום מימושה בפועל.

אתגרים והזדמנויות:

הובלה של שותפויות רב מגזריות בהקשר של שיקום אגני מקיים, מציבה מספר אתגרים והזדמנויות משמעותיים. רב מגזריות יוצרת מציאות של מפגש נורמות, שפה, ציפיות ודרכי עבודה שונות. מפגש שהוא הזדמנות וגם אתגר. את האתגר אפשר למתן ולנהל באמצעות הובלה מקצועית של מאפשר (Facilitator). אתגר נוסף הוא המורכבות הרב תרבותית והצורך בגמישות מושגית ומעשית, המאפשרת לרב תרבותיות המובנית ליצור ערך ולא רק מורכבות. אתגר מורכב נוסף הוא היכולת ליצור ערך מוחשי ומתמשך, הנובע מיכולתם של השותפים להשפיע באופן ממשי על התהליך ועל התוצאות וליצור IMPACT. השותפויות צריכות לשמור על רלוונטיות ואקטואליות לאורך זמן, ובפרויקט מורכב כגון זה אין הדבר קל כלל ועיקר. שותפויות מוקמות לעיתים תחילה מתוך הגישה הפונקציונלית (מהי התועלת המעשית לכל שותף מהשתתפות). ההזדמנות היא ליצור שותפות טרנספורמטיבית המאפשרת לשותפים לעבור תהליכי שינוי של האופן בו הם מנהלים את יחסי הגומלין שלהם עם המרחב ועם שותפים אחרים. שותפות מבטאת במידה מסוימת מבנה יחסי כוח קיים. ביטויים של מבנה זה עשויים להוות אתגר, אך גם הזדמנות לשינוי ביחסי הכוח ולמקום אחר לקולות מוחלשים בשיח.

שותפויות הנחל פועלות מזה מספר חודשים וכבר לקחו חלק ותרמו לגיבוש אסטרטגיית הפעולה. עוד נכונה לכולנו עבודה רבה. חזון יצירת אקו-סיסטם של שותפויות הוא להבנתנו אבן יסוד בפרדיגמה ובתפיסת הפעולה של שיקום אגני מקיים. רבים האתגרים ורבות ההזדמנויות, והדבר תלוי בכולנו.