כתבו: הדר קלמי, רויטל ריקלין
פרויקט השיקום הלאומי לנחל ציפורי הינו תולדה של זכייה של רשות ניקוז ונחלים קישון בתחרות שיקום "מרחב נחל" ביוזמת קרן יד הנדיב משנת 2020. הפרויקט פועל על פי תכנית עבודה חמש שנתית, ומיישם ראייה אינטגרטיבית, תוך התייחסות לתחומי עשייה שונים כגון פיתוח קהילה סביב נחל, אקולוגיה, שיפור איכות וכמות מים בנחל ועוד.
במסגרת הפרויקט מתקיימים שיתופי פעולה רבים עם גורמים שונים החל מהרמה המקומית, דרך הרמה הלאומית ועד הגלובלית. פרויקט MERLIN האירופאי, הוא דוגמא לשיתוף פעולה שכזה.
פרויקט 'מרלין' (Merlin) של האיחוד האירופי, מקדם פתרונות מבוססי טבע לשיקום נחלים, נהרות ובתי גידול לחים ב-18 מיזמי שיקום ברחבי אירופה, כאשר נחל ציפורי הוא אחד מהם.
הפרויקט מבוסס על שלושה עקרונות מנחים: חדשנות (Innovation), עליית מדרגה בתהליכי שיקום בתי גידול לחים (Upscaling) ושינוי עומק בתהליכי עבודה ובתוצאות השיקום (Transformation).
הפרויקט פועל לייצר תשתית למידה משותפת, תובנות וכלי עבודה מתוך העשייה ב-18 מקרי הבוחן תחתיו, וזאת, בהתבסס בין השאר על יעדי ה-Green Deal האירופאי, הכוללים בין היתר: קידום אקולוגיה ומגוון ביולוגי, התמודדות עם סיכוני הצפה, פיתוח כלכלי סביבתי, שיתוף קהילה ובעלי עניין והתמודדות עם שינויי האקלים. מעבר לתמיכה בשיקום הפיזי באתרים המשתתפים בתהליך, מטרת הפרוייקט, ליצור מודלים אסטרטגיים המקדמים חדשנות בתחום וניתנים ליישום והרחבה במקומות נוספים. מובילי הפרויקט מעוניינים לייצר אימפקט במקומות בהם פרוייקטים אחרים לא הצליחו. גם כיום, לאחר עשורים רבים של תהליכי שיקום בכל רחבי אירופה, מצבם של בתי הגידול הלחים הוא בכי רע. במענה לאתגר, הפרוייקט מתייחס להיבטים הידרולוגיים, ביולוגיים, חינוכיים וכלכליים ומקדם שימוש בכלים של ניתוח כלכלי, שיתוף קהלים מגוונים, מדע אזרחי וחדשנות טכנולוגית שנועדו לסייע בשיקום ארוך טווח ומקיים. בנוסף, שיתוף הקהילה, ובפרט התושבים המתגוררים בסמוך לנחל, נתפס כחלק קריטי בהצלחת תהליכי השיקום.
התפיסה המנחה המובילה היא ששיקום סביבתי צריך להניב גם תועלות לחברה ולכלכלה המקומית.
אגן ציפורי כמקרה בוחן– Tzipori Catchment case study
פרויקט 'מרלין' מחולק למספר חבילות עבודה, כל פרויקט שיקום משוייך לאחד או יותר מחבילות אלו. פרויקט ציפורי לוקח חלק בעיקר בחבילת תחומי ההדגמה (WP1), המתייחסת לתיעוד ההשפעה וההצלחה של תהליך השיקום הכולל של כל נחל ציפורי, וכן בחבילת תחומי יישום שמתמקדת בפרויקט שיקום פיזי ממוקד (WP2). בכל מדינה הוגדרו שני שותפים מובילים: שותף אקדמי ושותף יישומי. בפרויקט הציפורי מוזיאון הטבע באוני' תל-אביב הוא השותף האקדמי, ורשות ניקוז קישון היישומי.
במסגרת WP2, נעשו פעולות שיקום במורד נחל ציפורי במקטע מופר ובמבנה תעלתי באורך של כ- 1.3 ק"מ ליצירת פשט הצפה גדול רב תועלות – שיקום בית גידול לח, השהיית נגר והאטת עוצמות זרימה עונתיות שטפוניות טרם כניסתן לנחל הקישון, ועשייה חינוכית וקהילתית בפרוייקט "מדע אזרחי". בנוסף הוקם פשט הצפה קטן יותר, במטרה לשמש כמורד מחקר ולימוד.
השותפות בקונסורציום מרלין מעשירה את פרויקט שיקום נחל ציפורי בידע ולמידת עמיתים, בעוד הפרויקט הישראלי מעשיר את שאר מיזמי השיקום במידע בעל ערך רב על עבודה בנחלים ים תיכוניים קטנים, בסביבה חקלאית בה התחרות על משאב המים גדולה. בנוסף, הפסיפס האנושי הרב-תרבותי והעשייה הקהילתית ההרבה שמובילה רשות הניקוז יחד עם שותפים נוספים, מעוררת עניין בקרב השותפים האירופאים. כך, שיתוף הפעולה החדשני עם הפרויקט האירופי יוצר מודל ייחודי רב-מערכתי.
אתר 'מרלין',התערבויות פיזיות בשטח: השבת התוואי הטבעי
מטרת שיקום מקטע הנחל ויצירת פשט ההצפה היא יצירת מנגנון השהיה טבעי לנגר, הקמת בית גידול לח מתפקד בדגש על בית הגידול הנדיר של פשט הצפה, מניעת סחף וצמצום נזק לשטחים החקלאיים הסמוכים ובמורד הנחל ויצירת מרחב טבע ומחקר לקהילות האזור.
הפעולות התמקדו בשני אתרים סמוכים בנחל- 1. פשט הצפה "גדול", 2. פשט הצפה "לימודי", וכן שיקום מקטע הנחל ביניהם.
פשט ההצפה הגדול מתפרש על פני כ-70 דונם והוא פותח באזור בו היו בריכות דגים ישנות ולא פעילות. שטח זה נחפר והורחב כך שכיום, אפיק הנחל הוסט וזורם בתוך מרחב פשט ההצפה. בנוסף, על מנת לשפר את התפקוד ההידרולוגי של פשט ההצפה, נבנה סכר בולדרים במורד הפשט , שמטרתו להעלות את מפלס המים, לאחר ניסוי וצפייה בתפקודו, הוחלט לפרקו .
במקטע הנחל שבין האתר הלימודי לפשט ההצפה הגדול נעשתה הרחבה של הנחל שהיה מתועל. הוא פותל, גדותיו הורחבו ומותנו תוך יצירת מורכבות מבנית ושיקום צמחי. האתר הלימודי שימש עד לביצוע הפרויקט כשטח חקלאי שהפך עם השנים לאזור השלכת פסולת שנערמה ונקברה מתחת לאדמה. השלב הראשון של העבודות בשטח כלל את חפירת הפסולת שהגיעה עד לעומק של 1.5 עד 3 מטרים ופינוייה. השטח שנחפר שימש ליצירת הרחבה לנחל ולשחזור מבנה של נחל אלוביאלי עם פיתולים ופשטים טבעיים, שיצרו בית גידול לח מתפקד, במקום התוואי התעלתי שהיה בעבר. בנוסף, בפן הקהילתי, המקום עבר פיתוח נופי ומשמש מרחב למידה חוויתי בנושאי מחקר אקולוגיה של נחל, וכן לקבוצות מדע אזרחי.
בשנת 2026 יורחב שיקום מקטע הנחל לאורך כולל של כ- 3 ק"מ.
שיקום גיאומורפולוגי וצומח:
שיקום מבני-גיאומורפולוגי:
המקטע המדובר עבר שינוי מבני משמעותי. כאמור, בין פשטי ההצפה הורחב אפיק הנחל, הגדות הונמכו ושיפוען הוקטן ליצירת אפיק נחל טבעי יותר. כשנתיים לאחר עבודות השיקום ניתן לראות בשטח עדות להשפעת העבודות המורפולוגיות בחלק מהמקטע הנבחר. בעוד הגדה הצפונית עברה שינוי מורפולוגי אקטיבי הכולל מיתון שיפוע גדות והכנסת מורכבות מבנית, בגדה הדרומית באותו המקטע- הצמודה למטע האבוקדו, לא נעשו עבודות גאומורפולוגיות כלל עקב מגבלות השטח – ניתן לראות הבדל משמעותי בהתבססות צומח טבעי ושתול בין שתי הגדות. הדבר מצביע על חשיבות שיקום גאומורפולוגי להתבססות צמחיה.• שתילה וזריעה:
לאורך כל המקטע נעשו שתילות פלאגים של צמחים רב שנתיים בחגורה הרטובה, הלחה והיבשה לאורך המקטע וכן שתילות של עצים. באזור הפשט הגדול נעשתה שתילה רק באזורים הלחים. ככלל, ישנה התבססות טובה של הצומח השתול לאורך המקטע.
בנוסף לשתילות נעשתה זריעה ידנית של תערובת צמחי בר באזור הסוללה היבשה של פשט ההצפה הגדול בתחילת חורף 2023. עם זאת עקב אירוע גשם משמעותי ביותר שהיה בתחילת החורף באגן ציפורי, הזרעים ככל הנראה נסחפו מהר לפני שהצליחו להתבסס ולנבוט ונכון לקיץ 2025 הופיעה בעיקר מונוקולטורה של צמחייה רודרלית (מצליבים וכד') באזור סוללה זו.
טיפול ובירוא:
היבט נוסף של שיקום צמחי שנעשה במקטע הוא טיפול ובירוא מינים פולשים לאורך כל המקטע.
כחלק מנושא זה נעשה ניסוי לבחינת טיפול חדש לבירוא פרקינסוניה שיכנית. הניסוי התבצע כמודל לפיתוח פרוטוקול כללי לטיפול בפרקינסוניה שיכנית שאושר לאחר מכן על-ידי משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה.
בנוסף, זהו האזור הראשון בארץ, בו יושם בהצלחה פרוטוקול לבירוא כל המינים הפולשים במרחב הנחל, בהובלת ד"ר זאן מארק דופור-דרור.
תחזוקת צומח וטיפול:
המקטע המתואר משמש כשטח הדגמה וניסוי בפרקטיקות שונות לניהול ותחזוקת שטח. ניטור רב נעשה לכל אורך השנה כמו גם סיורים לצורך הערכת מומחים. בהתאם לממצאים נלמדות תובנות (על ידי צוות האקולוגיה של פרויקט שיקום נחל ציפורי) לגבי שינויים שיש להטמיע בשגרות תחזוקת השטח ואופן הכיסוח בפרט. התובנות והדגשים עולים לשיח באופן שוטף עם מנהל השטח וקבלן התחזוקה של רשות ניקוז ונחלים קישון.
הטיפול בצומח בשנת 2025 כלל:
1. כיסוח בכל המקטע:
– הכיסוח נעשה באמצעות מכסחת צד שאינה פוגעת בקרקע
– האזורים השתולים מכוסחים באמצעות חרמש ידני בלבד
– בסוללה היבשה של פשט ההצפה הגדול נבחנה באביב וקיץ 2025 אפשרות להימנע מכיסוח, מתוך תפיסה שצומח ירוק וחי יפה יותר מהקמל המכוסח ומחזיק את הקרקע טוב יותר (למניעת סתימה של הפשט והנחל) וכמו כן, שישנה חשיבות גם לצמחיה יבשה מבחינת תפקוד אקולוגי, לדוגמה- עבור חרקים שמטילים בגבעולים חלולים ועבור התחדשות הצמחים מצוואר השורש.
צוות הפרויקט בוחן את השטח באופן שוטף על מנת לשלול סכנת שריפה, ופועל בגמישות בהתאם למציאות בשטח.
2. השקייה:
נבחן מעבר מהשקית טפטוף להשקיית מיכלית. הבחינה כוללת השוואת עלויות וביצועים. במסגרת זו, הועתקו כ-15 שיזפים ויצהרונים מגדת הנחל בפשט ההצפה הגדול להיקף הסוללה שלו, ללא מערכת השקייה. השתילה נעשתה בגרדיאנט מקו המים על מנת לראות אם העצים יוכלו להסתפק בהשקייה ספורדית ממיכלית (1-3 פעמים בשנה), ואם כן, באיזה מרחק מהמים ישרדו. לצד העצים ננעץ צינור 2 צול שדרכו ניתן למלא מים שיספגו לאיטם בקרקע וזאת כמנת מים אפשרית נוספת, בהתאם לצורך.
לצורך תחזוקה מיטבית של פעולות השיקום הצמחי בפרויקט נחל ציפורי ובמקטע זה, פורסם מדריך ייעודי לתחזוקת צומח, המיועד לקבלני תחזוקה.
ניטור ובחינת ביצוע
ניטור אקולוגי מקיף שכלל מעקב אחר צומח, חסרי חוליות ודגים בנוסף להיבטים גיאומורפולוגיים ואיכות המים, נעשה בשנת 2021 – טרם תחילת ביצוע הפרויקט. הניטור העריך את מצב השטח כ"בינוני מינוס", עם פוטנציאל.
יצירת המורכבות המבנית במקטע ההדגמה אפשרה תנאים להתבססות מגוון גדול יותר של צמחייה ובעלי חיים.
בעקבות השיקום, נצפו סימנים ראשוניים לשיפור אקולוגי. שיקום המקטע יצר הבחנה ברורה בין קטעים לחים ויבשים יותר לאורך הפשט, כאשר ניכר שהרצועה הלחה המשמעותית שנוצרה תורמת למגוון ביולוגי גבוה יחסית. נכון לניטור לאחר עונת חורף אחת (2024, שנה אחת מהביצוע), נראה שיפור ב: עושר מיני צומח; עלייה במספר פרטים של חסרי חוליות גדולים – חובבי זרימות (שעירי כנף, בריומאים ועוד) ומיני שפיראים מסוימים; עלייה של כ-30% בכיסוי צומח בפשט הגדול. ניטור נוסף שנעשה במסגרת פרוייקט מדע אזרחי, זיהה עלייה בכמות ובמגוון של ציפורים ופרפרים המגיעים לשטח בית הגידול הלח. למעשה, מבחינת שפע ועושר מיני פרפרים, התקבלו בניטור סיסטמטי שבוצע באזור מרלין, תוצאות יוצאות דופן.
בשנת 2025 נעשה ניטור חוזר לבחינת ההשתנות בפרמטרים השונים. בניטור זה, נראו סימנים ראשוניים לשיפור אקולוגי, בפרט בפשט ההצפה הגדול שבו ישנו שיפור וודאי. איכות המים עדיין איננה טובה אך היא צפויה להשתפר במהלך 2026 לאחר מספר פעולות שנעשות במעלה הנחל להסרת מספר מקורות זיהום משמעותיים.
תהליך הניטור משלב פרקטיקות וגישות חדשניות ושונות:
– כשנה וחצי לאחר סיום הביצוע נעשה צילום בטכנולוגית 'לידאר' LiDAR על מנת להבין האם יש צורך להתערב בכיווני זרימת המים לטובת שיפור תפקוד הנחל ופשט ההצפה. הצילום הראה שבניגוד להשערות קודמות של צוות האקולוגיה, השיפועים במקטע הנחל ובפשט ההצפה טובים ויוצרים פיזור אחיד למדי על פני השטח, ועל כן אין צורך בהתערבות נוספת.
– שילוב של פרויקט מדע אזרחי, במסגרתו תושבים מקומיים ותלמידים משתתפים באיסוף מידע אקולוגי בשטח שאינו נאסף במסגרת הניטור המקצועי כגון ניטור פרפרים, שפיראים בוגרים, עופות ויונקים.
היתרון בפעילות זו הוא הגדלת סט הנתונים באופן משמעותי וייצור רציפות טובה יותר בנתונים. כמו כן, הפעילות מחברת את הקהילה המקומית לנחל ולחשיבות השיקום. במסגרת פעילות הקבוצות נעשה שימוש בטכנולוגיות כמו מצלמות שביל בשילוב בינה מלאכותית לזיהוי בעלי חיים. במקביל, מבוצע מחקר (של אוני' חיפה) שמטרתו היא לשפר את אמינות הנתונים הנאספים על ידי הקבוצות על מנת שניתן יהיה להשתמש בהם כחלק אינטגרלי מבסיס הנתונים לצורך הסקת מסקנות מהניטור .
מיפוי ופתרונות לחסמים בנחל
כמתואר מעלה, מקטע 'מרלין' הוא חלק ממורד הנחל המקשר בין זרימת נחל ציפורי לקישון ולכן בעל חשיבות גבוהה בכל הנוגע בקישוריות האקו-הידרולוגית של הנחל. בין היתר, חשיבות מיוחדת מיוחסת למקטע זה עבור מעבר דגים במעלה הנחל מכיוון נחל קישון. במקטע זוהו מספר חסמים משמעותיים, חלקם טופלו במסגרת שיקום המקטע: קו ביוב ישן שעובר לאורך הנחל והגביל את עבודות העפר, תחנת סניקה בין האתר הלימודי לפשט ההצפה שהגבילה את תכנון הגדות וסכר קטן (מדרגת בטון), שהוקם לטובת תחנת חשמל מקומית/מאגר מים חקלאי צמודה לגדות הנחל.
בסכר זה נעשה חיתוך בבטון של הסכר על מנת להגדיל את ספיקת זרימת הבסיס בנחל, לאחריו הוקם 'סולם דגים' מבולדרים כדי למנוע יצירת חסם עקב המפל שנוצר אחרי הסכר לאחר פתיחה זו. עם זאת, הפתרון לא היה טוב ומים חלחלו מתחת לבולדרים ולמעשה החזירו את החסם. לכן בוצע תיקון נוסף כדי להבטיח שהמים יזרמו על גבי הסלעים ויאפשרו מעבר דגים. בהמשך יטופלו חסמים נוספים.
תהליך הטיפול בחסמים הידרו-ביולוגיים במקטע זה הוא חלק ממהלך כולל בפרויקט שיקום נחל ציפורי, הכולל מיפוי חסמים שנעשה לאורך הנחל כולו וכן בניית מתודולוגיה לדירוג חסמים לפי השפעתם על הזרימה, גיאומורפולוגיה וביולוגיה, במטרה לתעדף את הטיפול בהם.
שיתוף קהילה ובעלי עניין
פרויקט 'מרלין' האירופאי מציג מודל מסודר לשיתוף קהילה ובעלי העניין בו ישנו דגש על זיהוי כלל בעלי העניין במרחב (מגזר ציבורי, פרטי וקהילתי) והגדרת רמת השותפות הרצויה עם כל אחד מהם.
דוגמא לכך היא החקלאים, המהווים שותפים קריטיים בעיני הפרויקט, הן לשמירה על הנחל והן כ"עיניים בשטח". ביצוע מקטע 'מרלין' בא לידי ביצוע בזכות שיח משותף עם ענף החקלאות של קיבוצי מורד הנחל, שהסכימו לוותר על שטח גדול עבור שיקום הנחל, מתוך הבנת התועלות ההדדיות בשיקום.
ההסתכלות ההוליסטית של פרויקט מרלין, מתייחסת למגזרים השונים גם בפעולות השיקום השונות- דוגמא לכך היא עידוד שימוש בגידולי כיסוי במטעים הסמוכים למקטע, לצורך ייצוב הקרקע ומניעת נדידה של מינים פולשים, לטובת הנחל- והחקלאים באזורו.
חלק נוסף ממודל חיבור הקהילה לפרויקט ויצירת תועלות מרובות הוא פרויקט המדע האזרחי הנעשה עם הקהילה המקומית. במסגרת הפרוייקט, נבנתה תוכנית לימודים המתקיימת בשני בתי ספר תיכוניים- אחד יהודי ואחד ערבי. בנוסף, קיימות שתי קבוצות פעילים המנטרים באופן שוטף את השטח ומתמחים בתחומי ניטור שונים (למשל, ניטור עקבות). בנוסף, הנוכחות של הפעילים בשטח, מסייעת למנהלי השטח לקבל מידע עדכני וחשוב על כניסת עדרים לאזור שיקום צמחי, מצבורי פסולת, ביוב בנחל ועוד
פן כלכלי ומודלים למימון
היבט נוסף כחלק מהשתייכות לפרויקט האירופי הוא גישה כלכלית רחבה, הכוללת הערכת תועלות כלכליות של השיקום אל מול "חלופת אפס" (אי-ביצוע שיקום).
תועלות כלכליות של השיקום כוללות: ויסות נגר, הפחתת סחף, שיפור איכות מים, עידוד מגוון ביולוגי ותיירות מקומית. חלק מהתועלות מתורגמות לחיסכון כספי (למשל, הפחתת נזקי שיטפונות לחקלאים עשויה לפתוח דלתות למימון מחברות ביטוח חקלאי) וחלקן לרווח ממשי.
מכיוון שהנחל נתפס כ"מוצר ציבורי" שאינו מתומחר בשוק, נדרש לגייס לו כספים ציבוריים ופילנתרופיים, תוך הדגשת ערכו החברתי והסביבתי. לכן, הפרויקט האירופי מעודד חשיבה יצירתית במציאת מקורות מימון, מעבר לתקצוב ממשלתי בלבד, וחיפוש שותפויות באופן שיטתי ומסודר עם יזמים, פילנתרופיה, תיירות ועוד.
הגישה מעודדת שאילת שאלות בהיבטים רחבים יותר של כלכלה מעגלית, היבטים ציבוריים וכן תועלות כלכליות שצומחות מהפרויקט כגון מספר המשרות שנוצרו בעקבות פרויקט השיקום. שאלות נוספות נוגעות למקורות המימון של הפרויקט (פרטי/ציבורי), מיפוי בעלי העניין, היבטים של מאזן חומרים ששומשו לשיקום וכלכלה מעגלית. שאלות אלו מאפשרות יצירת דיון מעמיק ונרחב בתחומים שלרוב לא מקבלים התייחסות בפרויקטי שיקום נחל.
לסיכום, פרויקט מרלין מהווה דוגמה משמעותית לשיקום נחל בקנה מידה רחב, הכולל יצירת פשט הצפה פעיל ובית גידול לח מתפקד במורד נחל ציפורי. השותפות במסגרת הפרויקט האירופי מאפשרת ניטור רציף ומעמיק, בחינה מדעית של תוצאות השיקום, ולמידה מתמשכת לצורך שיפור שיטות הניהול והתחזוקה של השטח. שילוב קבוצות המדע האזרחי מרחיב את בסיס הידע האקולוגי ומחזק את הקשר של הקהילה המקומית אל הנחל וסביבתו. הפרויקט משמש כמודל רב-תחומי לשיקום מערכות טבעיות תוך חיבור בין היבטים אקולוגיים, חברתיים וכלכליים- החל מהשבת זרימות טבעיות ופיתוח מגוון ביולוגי, ועד יצירת שיתופי פעולה עם חקלאים וקידום גישות חדשניות למימון ולכלכלה מעגלית.
האינטגרציה בין פרויקט מרלין לפרויקט השיקום הלאומי של נחל ציפורי וההתרחבות הצפויה של העבודות במורד הנחל בשנים הקרובות צפויות להניב תובנות משמעותיות שיתרמו לקידום ידע יישומי בתחומי שיקום גאו-מורפולוגי וצמחי של נחלים ופשטי הצפה.
שותפים בפרויקט:
ייזום: רשות ניקוז ונחלים קישון, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
תכנון: ליגמ פרויקטים בע"מ, נחלת הכלל
צוות 'מרלין': ד"ר ירון הרשקוביץ, טל רטנר, אביטל כ"ץ, מיכל גרוסמן, ליהי לוזון-ברנן
יועצים נוספים: שי גלעד, פרופ' אבי פרבולוצקי, ד"ר אלדד אלרון, ד"ר דידי קפלן, ד"ר אביב אבישר, ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור
שותפים: האיחוד האירופאי, קרן שטחים פתוחים, קיבוץ רמת יוחנן, מ.א זבולון
מנהל פרויקט השיקום הלאומי נחל ציפורי: ניר פפאי
למידע נוסף:
- וובינר על פרויקט מרלין האירופאי והצד הישראלי (ד"ר סבסטיאן בירק ווד"ר ירון הרשקוביץ, באנגלית)
