אגן נחל ציפורי התברך בשפע של אוצרות חבויים, טבעיים, מעשה ידי אדם, אנושיים וקהילתיים. עושר זה הוא המצע לפיתוח תשתיות לאורך הנחל לרווחת הציבור, שמגיע בהמוניו ונהנה ממגוון רחב של אפשרויות בילוי ופנאי בנחל ציפורי. התוכנית להעצמת התיירות שואפת להרחיב את מעגלי הנהנים מאוצרות אלו ולפתח אקו-סיסטם תיירותי כלכלי, המעצים את הקהילות המקומיות.  

על פנאי, תיירות, וכלכלת החוויות

"פנאי" נתפס כזמן שאינו מוקדש לעבודה ולצרכים קיומיים. את שעות הפנאי ניתן לבלות בבית (קריאה, אמנות, גינון), במרחב הקרוב (ספורט, צעידה, מפגש חברתי או תרבותי), או במרחב רחוק יותר כפעילות תיירותית. למונח "תיירות" הגדרות רבות אשר חלקן מתייחסות למרחק ולזמן בו אדם נוסע מחוץ לסביבת חייו הרגילה, ו/או לגורם המניע את האדם (המוטיבציה לנסיעה) לפעילות התיירותית. טיילוּת הינה תנועת מבקרים ותושבים בשטחים הפתוחים, שלשם קיומה נדרשת תשתית שבילי טיול ואופניים, טיפוח נקודות חן, שהייה ועצירה, מבואות כניסה לשבילים המאפשרים חניית רכבים ותשתית שירותים מסוימת. התיירות הינה למעשה מערכת הקשרים בין תשתיות לטיָילוּת ונופש, ולמגוון שירותים כגון לינה והסעדה, אטרקציות וחוויות.

תיירות מונעת בעיקר מחיפוש אחר חוויה, ריגוש, או חשיפה למשהו חדש. יש הקוראים לעידן הצרכנות הנוכחי Exponomy (experience economy), או "כלכלת החוויות" העוסקת בהוספת ערך למוצר או לשירות באמצעות חוויה מיוחדת לצרכן. כלכלת החוויות היא המניע המרכזי לפיתוח מרחב תיירותי.

לפיכך, בהקשר של תכנון התיירות באגן נחל ציפורי, אנו רואים במרחב הנחל כמרחב פנאי ותיירות חווייתי וכלכלי. משמע, מטרתו לספק חוויית פנאי מיטבית כמענה לצרכי התושבים המקומיים בקרבה מיידית לביתם, כמו גם מרחב נופש בחיק הטבע לתושבי האזור והמדינה, ובמידה מסוימת אף לתיירות נכנסת המגיעה לישראל ומסיירת במרחב שבין חיפה לנצרת. לצד מטרות אלו לפיתוח התיירות, בתוכנית הלאומית לשיקום אגן נחל ציפורי ישנן מטרות כלכליות מובהקות כמו הרחבה ופיתוח עסקים קטנים, יצירת שיתופי פעולה בין עסקים (אקו-סיסטם תיירותי), מעגלי תעסוקה ותרומה כלכלית לתושבים המקומיים, מטרות סביבתיות כמו הגברת המודעות הסביבתית ומטרות חברתיות הכוללות שימור מורשת מקומית ויצירת מעורבות חברתית. כל אלו מטרות של פיתוח תיירות בת קיימא.

לפיתוח תיירות באופן בלתי מבוקר ישנן גם השפעות שליליות, כגון פסולת ופגיעה במגוון הביולוגי ובאיכות המים, ונדליזם וגניבת תוצרת חקלאית, התקהלות ועומס, לצד התמודדות עם עונתיות, אתגרי ניהול ותפעול והפרעה לאורח החיים של התושבים המקומיים. במסגרת התוכנית אנו פועלים לצמצום השפעות שליליות והעצמת התרומה החברתית כלכלית של התיירות.

האוצרות החבויים של אגן נחל ציפורי – היצע וביקוש

אגן נחל ציפורי מחבר בין מספר מוקדי תיירות משמעותיים ומוכרים כגון נצרת וחיפה, בליבו גן לאומי ציפורי, טחנת הנזירים הנישאת כטירה מעל הנחל ומעיינות חיים, כמו גם יוזמות תיירותיות ביישובים, הנשענות על האופי הייחודי המשלב חקלאות, סביבה ומורשת.

הנחל מהווה "מסדרון אנושי", המחבר אנשים לאנשים, מייצר מפגשים בין תרבויות ומהווה מוקד תיירות, פנאי ונופש בחיק הטבע. באגן הנחל השתמרו נופי חקלאות קדומה, בתי גידול ייחודיים ואתרי מורשת. כל אלו מהווים את כוח המשיכה הייחודי של אגן נחל ציפורי כתמה תיירותית.

ביישובי המגזר הערבי באגן הנחל מתפתחות יוזמות מרתקות של תיירות אתנית ואותנטית, המשמרת ומעצימה את התרבות המקומית העשירה ותורמת לשימור מלאכות מסורתיות.

בתחום אגן הנחל מספר שבילי תיירות חשובים הפונים לקהל תיירות הפנים והתיירות הנכנסת: שביל ישראל, שביל הבשורה, שביל הסנהדרין ושביל התרבויות (המתוכנן).

רשות ניקוז ונחלים קישון עוסקת בשנים האחרונות הלכה למעשה בשיקום אקולוגי של נחל ציפורי ובמניעת זיהומים, בהקמת טיילות ונקודות חן ועניין לאורך הנחל ובחיבור ושיתוף האוכלוסיות המגוונות לאורכו. תשתיות אלו הביאו עם הקמתן לגידול משמעותי בביקוש לטיילות, ספורט עממי (הליכה ואופניים) ונופש בחיק הטבע בשבילי הנחל ובפינות החמד הקסומות לאורכו. כתוצאה מכך, אנו עדים גם להתעוררות מסוימת ביזמות תיירות כלכלית ומניבה, הבאה לידי ביטוי בהקמת אתרי אכסון, הסעדה, סיורים מודרכים, אירועים עממיים ועוד.

התשתית המוכרת והמשמעותית ביותר הינה טיילת באורך של 20 ק"מ לצידו של הנחל, שהפכה את נחל ציפורי וסביבתו לאחד מאתרי הטבע הפופולריים בצפון. לאורך הטיילת ניתן לראות משפחות מטיילות, תושבי המרחב היוצאים להליכה, ריצה או רכיבה על אופניים. תשתיות אלו מושכות כבר היום כ- 700,000 מבקרים בשנה.

בסקר שנערך במסגרת התכנון האגני, נמצא כי כיום יש באגן הנחל מעל 200 עסקי תיירות פעילים. קיימת שונות רבה בהיצע עסקי התיירות בין מעלה, לב ומורד הנחל. למעשה, מרבית עסקי התיירות נמצאים ביישובים בלב הנחל, חלקם בקהילות תיירות מבוססות כגון מושב ציפורי ומושב בית לחם הגלילית, וחלקם בשלבי פיתוח ביישובים הבדואים כגון זרזיר וכעביה- טבאש-חג'אג'רה המציגים יוזמות חדשות של אירוח בדואי ביתי, סדנאות ליקוט ואריגה, סיורי מספרי סיפורים ועוד. היקף המועסקים בכלל עסקי התיירות מוערך בכ- 430 מועסקים והפדיון השנתי עומד על כ- 62 מיליון ₪ בשנה.

כ 20% מעסקי התיירות ניתנים להגדרה כתיירות חקלאית הנסמכת ומציגה את החקלאות הענפה והמגוונת במרחב. מנגד, תחום האכסון התיירותי, אשר מהווה את המנוף הכלכלי המשמעותי ביותר בתיירות, נמצא בחוסר במרחב.

תמונת העתיד – מרחב תיירותי מוביל ברמה הלאומית

הזכייה בתחרות יד הנדיב היוקרתית, ממצבת למעשה את פרויקט שיקום נחל ציפורי כפרויקט לאומי, ומאפשרת גלגל תנופה ראשוני להנעת תהליכים משני מציאות באגן הנחל, בתחומים רבים, כמו גם בתחום התיירות.

תחום התיירות בתוכנית יקדם מהלך לתכנון, הקמה, פיתוח והעצמה של התיירות באגן נחל ציפורי, המספרת למבקרים ולתיירים את סיפור הנחל, המים, האנשים והמסורות, באמצעות תשתית כלכלית מקומית מקיימת של יוזמות תיירותיות הכוללות אכסון תיירותי, תיירות חקלאית, תיירות קיום משותף, מינוף התיירות בחברה הערבית, תיירות המורשת ותיירות אקולוגית ובת קיימא.

תכנית הפעולה מבוססת על יצירת "קהילה של קהילות תיירות", המאגדת תיירנים ויזמים לפעילות תיירותית שוקקת, כלכלית ומגוונת, הפונה לפלחי שוק שונים בקרב תיירות הפנים והתיירות הנכנסת, תוך יצירת מוצרי תיירות ייחודיים המתבססים על אופיין וגיוונן של קהילות הנחל, אשר ימשכו פלחי שוק חדשים, יאריכו את משך הביקור ובכך יתרמו תרומה כלכלית משמעותית לתושבי אגן הנחל ולמרחב כולו.

קידום התיירות תורם לתהליך בו הקהילה הופכת לגורם משתתף, לוקח אחריות, בעל תחושת שייכות, פעיל, אכפתי ומעורב, ומוסיף נדבך חשוב לפרויקט אגן נחל ציפורי כמודל השראה לניהול אגני נחל אחרים.