טל רטנר- מנהלת אגף חינוך,קהילה וסביבה רשות ניקוז ונחלים קישון
הפרויקט לשיקום נחל ציפורי, כולל תכנית פעולה חברתית אשר כחלק ממנה, יפותח וייושם מודל חדשני ללמידה במרחב נחל. מודל זה יתבסס על עשייה חינוכית קיימת ויתוכנן במטרה לייצר עליית מדרגה בחיבור תלמידים בצורה בלתי אמצעית אל הנחל. בפיתוח המודל יושם דגש על למידה חוץ כיתתית, למידה מבוססת מקום, אקטיביזם, הכשרת מורים ותשתית לעידוד למידת חקר במרחב נחל.
נחלים בריאים ומשוקמים יוצרים סביבם מרחב מזמין, המושך תושבים ומבקרים לשהייה ופעילות לצד הנחל.
אופי הפעילות בה בוחרים אנשים, וההתייחסות שלהם אל השטח הטבעי, נשענים בין השאר על חוויות מעצבות בשלבים מוקדמים של חייהם. פעילות חינוכית החושפת ילדים אל העושר והיופי שבסביבת הנחל, ומעודדת לקחת עליה אחריות, יוצרת תשתית לחיים בוגרים המאופיינים במודעות סביבתית והתנהגות מקיימת. בנוסף, ההשפעה המיטיבה של חווית הטבע יכולה לתרום לאיכות החיים של המשתתפים בפעילות החינוכית, בילדותם ובהמשך החיים.
רשות ניקוז ונחלים קישון, במסגרת עבודתה ארוכת השנים באגן, שמה לה ליעד לחזק את הקשר של תושבי מרחב הנחל: ילדים, נוער ומבוגרים, אל משאב יקר ערך זה. באמצעות פעילות חינוכית וקהילתית מקודמת מעורבות של קהילות הנחל בשמירה על הנחל ובפעולות שנעשות לשיקומו ופיתוחו.
במשך למעלה מעשור, פועלת באגן הקישון תוכנית ייחודית הקרויה "שקו"ף לסביבה (שיקום הקישון ופיתוחו) " שהינה חלק מתוכנית "שומרי נחל" בהובלת המשרד להגנת הסביבה. לאורך שנות הפעילות, השתתפו בתוכנית עשרות אלפי תלמידים תושבי האגן. תלמידים אלו אימצו מקטעי נחלים, למדו על המרחב והאתגרים שבו ופעלו בדרכים שונות לשיקום הנחל שהופך עם הזמן לחלק מ"המקום" שלהם.
במסגרת הפרויקט לשיקום אגן נחל ציפורי, נעשית חשיבה כיצד להמשיך ולפתח את העשייה החינוכית ומהן הפעולות שיתנו ערך מבחינת חיבור דור העתיד אל מרחב הנחל המשתקם.
מהם הדגשים בבניית תכנית חינוכית חדשנית אשר תישען על הידע והניסיון שנצברו לאורך השנים, ותייצר ערכים נוספים וחדשים לתהליך שיקום מרחב הנחל?
אחד הנושאים המרכזיים הקשורים לתוכניות חינוכיות של אימוץ נחל וחשוב להמשיך ולפתחו הוא למידה חוץ כיתתית.
למידה בבתי ספר מאופיינת פעמים רבות בלמידת תוכן או מיומנויות בכיתה, באופן המנותק מ"העולם האמיתי". למידה חוץ-כיתתית לעומת זאת, יוצרת הזדמנות ללמידה חווייתית ומשמעותית יותר עבור התלמידים, תוך חיבור לסביבה וכל מה שהוא חלק ממנה. הילד או הנער שיוצא אל הנחל הקרוב אל מקום מגוריו, חווה את סביבתו בעזרת כל חושיו. הוא שומע את פכפוך המים וציוץ הציפורים, רואה את תנועת המים ונצנוץ קרני האור, מריח את הריחות שבטבע וחש את מגע הסלעים, האדמה והצמחים. מתוך החוויה, יכולות לעלות שאלות כגון, מדוע מי הנחל אינם צלולים, או מי החיה שעקבותיה נראים ליד הנחל או איזו ציפור משמיעה את הציוץ שנשמע לצדו. החקר ושאילת השאלות מאפשרים למידה מתוך סקרנות ולא מתוך כורח. תהליך זה מאפשר לתלמיד להכיר טוב יותר את הנחל "שלו" ומחזק את הקשר הריגשי אל המקום.
המושג "מקום" כמושג סוציולוגי ופסיכולוגי, מהווה חלק משמעותי בבניית תהליכי למידה במרחב נחל. מקום הופך למוקד של משמעות או איכפתיות, בהתבסס על ניסיון אישי, קשרים חברתיים, רגשות ומחשבות. כולם מתפתחים כחלק מתהליך חינוכי ארוך טווח ומעמיק לצד הנחל.
למידה מבוססת מקום כוללת חזרה של הלומדים פעם אחר פעם אל אותו מקטע נחל אותו הם מאמצים בקרבה אל מקום מגוריהם. בשונה מטיול חד פעמי בטבע, הפיכת מקטע נחל מסוים למקום למידה ובילוי, מאפשרת לגלות אותו בכל פעם מחדש. ההשתנות העונתית המוחשית בנחל זורם, מזמנת לימוד של היבטים ביולוגים וגיאוגרפים שונים בכל ביקור. אל הלמידה מצטרפת היכרות עם שכבות של היסטוריה ומורשת והבנה של השפעות האדם על מרחב הנחל. מתוך התבוננות והעמקה במאפייני השטח השונים, יכולים התלמידים לשאול שאלות חקר, ובעזרת הנחיה וליווי להגיע לתשובות וכיוונים נוספים למחקר וגילוי.
במסגרת תהליך הלמידה, התלמידים לוקחים חלק בשיקום ופיתוח המרחב. העשייה הפיזית מלווה בהיכרות עמוקה עם המקום, כאשר התלמידים תורמים למיפוי הבעיות והאתגרים, גיבוש הפתרונות ויישומם. אקטיביזם והעצמת יכולת הפעולה וההשפעה על המרחב האנושי והפיזי, בהם מתנסים התלמידים כחלק מהתהליך, יכולים לתרום לשינוי ארוך טווח במרחב הנחל. פיתוח תחושת מסוגלות לצד רצון להמשיך ולפעול לשיפור איכות החיים והסביבה של התלמיד הינם בעלי פוטנציאל ללוותו גם בהמשך החיים בהגיעו לבגרות.
הלמידה במרחב הנחל במסגרת התכנית החינוכית, התבססה לאורך שנות הפעילות על עבודת מדריכי הבית של רשות ניקוז ונחלים קישון. מדריכים אלו, התמחו בהדרכת התכנית החינוכית של אימוץ נחל והינם בעלי היכרות מעמיקה עם מערכות הנחלים והתמורות שהן עוברות. המדריכים עבדו יחד עם מורים בבתי הספר על ישום התכנית החינוכית. במסגרת התוכנית לשיקום מרחב נחל ציפורי, נמשיך לעבוד ולהכשיר מדריכי סביבה, במיוחד בחברה הערבית, ובמקביל נעמיק בהכשרות יחודיות וליווי לצוותי בתי הספר. מורי בתי הספר במרחב הנחל, הם מפתח ליצירת שינוי בתהליכי למידה ולחיבור דרך למידה משמעותית של התלמידים אל סביבתם הקרובה. המורים יוכלו לייצר מערכים ושיעורים מותאמים לצורכי התלמידים ולסביבת הנחל עם התאמה תרבותית לקהילות בתי הספר.
מערכי התכנית הקיימים יהוו מסגרת לתכניות החדשות, אשר ישלבו תכנים נוספים בהתאם לאתגרים והמאפיינים של כל אזור וכל קהילה. כחלק מניהול הידע בתכנית, יונגשו המערכים השונים לקהל הרחב ולכל מורה או מדריך המעונינים להעשיר את כלי הלמידה החוץ כיתתית שברשותם.
פיתוח נוסף של התוכנית החינוכית יכלול העמקה של החיבור בין תהליכי שיקום ופיתוח הנחלים לבין התהליכים החינוכיים. במסגרת פרויקט נחל ציפורי, פועלים במרץ צוותי תכנון שונים העוסקים בגיבוש וליווי ביצוע של תכנית לשיקום ופיתוח הנחל. בנוסף, שותפים בתכנון יועצים המובילים תוכניות נושאיות המלוות את השיקום בתחומים כגון: שיפור איכות המים, פיתוח כלכלה מקומית ותיירות, פיתוח חקלאות ועוד. התלמידים יוכלו להיפגש עם צוותי התכנון של התוכנית ולתרום בצורה משמעותית לשיקום הנחל, לחיבור הקהילה אליו ולגיבוש פתרונות לבעיות עומק. צוותי בתי הספר ייפגשו לפי הצורך עם מתכנני הנחל בנושאים שונים שיסייעו בליווי עבודות מחקר בנושאים כגון ניהול נגר למניעת הצפות בעידן של שינויי אקלים, או אמצעים לשימור ושיקום המגוון הביולוגי הפגיע של בתי גידול מימיים. צוותי התכנון יתכננו מרחבי למידה חוץ כיתתיים לצד הנחל אשר יזמנו פעילות חקר ולמידה ושהייה מיטיבה לצד הנחל. מרחבים אלו יתוכננו באופן שיאפשר שימוש מגוון לאורך שעות היום ולאורך השבוע בהתאם לצורכי קהילות הנחל ובתי הספר.
במסגרת הפרוייקט מתוכנן לקום מרכז נייד ללמידה במרחב הנחל, שיעודד תהליכי חקר ויאפשר לתלמידים להתנסות במחקר המלווה בכלי מחקר חדשניים, תוך חיבור למדע אזרחי ולחוקרים מהאקדמיה.
התלמידים יוכלו להתבונן ולהכיר את מרכיבי סביבת הנחל מרמת המיקרוסקופ ועד רמת צילום רחפן ולבחור את הפריזמה דרכה הם מגבשים מענים לשאלות העולות כחלק מההיכרות עם הסביבה.
התכניות החינוכיות השונות במרחב הנחל, יתנו דגש גם לגיבוש תחושת שייכות וזהות מקומית ולהיכרות עם תלמידים מקהילות שונות לאורך הנחל. זאת כחלק מיצירת מרחב משותף בו המגוון האנושי והטבעי תורם לחוסן הקהילתי והאישי של כל חברי קהילות המרחב.
