רז סימון - מלווה את הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי מטעם אגמא
אחד החלקים המרכזיים בפרוייקט שיקום אגן הציפורי הוא שיקום מרחב הנחל; איכות וכמות המים, קישוריות, העלאת המורכבות הגאומורפולוגית, ובתוך כך שיקום התשתית הביולוגית והמערכת האקולוגית המתקיימת בו.
בועידה הישראלית ה-50 למדע וסביבה שנערכה לאחרונה, ערכנו מושב חגיגי על הפרוייקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי. נושא הליבה של המושב היה "המערכת האקולוגית כמצפן". ד"ר ירון הרשקוביץ, מנהל המרכז לאקולוגיה אקווטית וראש צוות אקולוגיה בפרוייקט, הציג לנו את העקרונות ומסגרת החשיבה מאחורי השיקום האקולוגי של הנחל. ירון מציג לנו זווית ראייה בה הבנה של מצב המערכת האקולוגית של הנחל מהווה סמן לתפקוד הכללי של רצועת הנחל, ופעולות השיקום הנדרשות הינן רב מערכתיות וקשורות אחת לשנייה באופן מורכב ובלתי אמצעי. לפעילות אדם השפעה ישירה על כלל מאפייני המערכת האקולוגית הנחלית: כמות המים, משטר הזרימה, ריכוז החומרים במים, הסעת חומרים ואנרגיה, מבנה הערוץ, מבנה הגדות, מגוון מינים. הקשר ההדוק בין המצב הפיזי של הנחל לבין המערכת האקולוגית בסביבתו, מובילה אל השאלה- האם המטרה שלנו היא שיקום המערכת האקולוגית, או שמא מצב המערכת האקולוגית מהווה סמן לתפקוד הכללי של רצועת הנחל?
בהשאלה מעולם הרפואה, ניתן להסתכל על שיקום המצב האקולוגי של הנחל, כעל טיפול באדם חולה. "רבות ממערכות הנחלים בישראל נתונות למגוון של עקות (multi-stressed ecosystems) המביאות לירידה בתפקודם האקולוגי, ובמגוון השירותים אותם הם יכולים לספק לאדם. במצבם הטבעי, ללא השפעת אדם, לנחלים יכולת לספק לאדם סל של תועלות, בהם אספקת מים לשתייה והשקיה, הסעת מים וסחף, העשרת מי תהום; פעילות פנאי ונופש ועוד. ולכן, מטרת השיקום היא הפיכת הנחלים הפגועים ("חולים") למתפקדים ("בריאים"). על מנת ליישם תהליך מורכב זה נדרשת הבנה יסודית של מבנה ותפקוד המערכת האקולוגית הטבעית ואפיון הלחצים הפועלים עליה. רק לאחר שמופו שלל הלחצים וההשפעות על המצב הקיים, ניתן ליישם מתווה טיפול עם הגדרה של מטרות יישומיות ויעדים ברורים, בדומה לתהליך רפואי" אומר ירון.
מודל DSPIR פותח במקור כמסגרת לתיאור יחסי הגומלין המתקיימים בין האדם לסביבה: מקור הבעיה (Drivers), זיהוי גורמי העקה (Pressures), אבחון המצב באמצעות מדדים מוסכמים (State), מדידת השפעת השינוי במדדים על מצב הסביבה (Impacts) וקביעת מתווה תגובה לעקות ברמות השונות (Response). המשמעות של אימוץ המודל והסבתו אל פרוייקט שיקום נחל ציפורי, הצריך פעולות ניטור ותכנון רחבה יותר מתכניות שיקום סטנדרטיות, מערך ייעוץ של מספר דיסיפלינות שונות להבנה רחבה של המערכת וביצוע הערכת מצב אקולוגית של הנחל.
הערכת מצב אקולוגי (ecological state) היא פרקטיקה מקובלת ברחבי העולם המשמשת את הרשויות כאמצעי לניהול מושכל של מקווי מים יבשתיים. זוהי הערכה הכוללת בתוכה מגוון של מאפיינים סביבתיים שונים כמו איכות וכמות המים, מבנה תשתית הנחל והגדות, כמו גם רכיבים ביולוגיים בהם חסרי חוליות (חרקי מים, רכיכות, סרטנים), דגים, אצות וצמחי מים וגדה. הניטור הביולוגי משמש כלי חשוב במערך ניטור מקווי המים היבשתיים של מדינות רבות בעולם המערבי כמו ארה"ב, אוסטרליה ומדינות רבות באירופה. ניסיון רב שנים מראה כי לניטור הביולוגי יתרונות רבים כאשר הוא משולב במערך הניטור השגרתי של הרשויות, ויכול לסייע בממשק ניהול סביבתי בר קיימא, תוך זיהוי בעיות ומתן פתרונות אפשריים.
במסגרת הפרוייקט לשיקום נחל ציפורי, ביקשנו להרחיב את היריעה של אפיון המרחב הפיזי ויחסי הגומלין עם המערכת הביולוגית, מעבר להערכה של איכות המים בלבד. לצורך כך התבצע סקר אקולוגי אגני רב-תחומי לאפיון המרכיבים הביוטיים והא-ביוטיים במרחב הנחל. התבצע ניטור הידרוביולוגי שכלל סקר דגים, דו-חיים, חסרי חוליות גדולים (חח"ג), פרוקי רגליים יבשתיים וצומח מים וגדות. ניתוח הנתונים נעשה תוך שימוש במדדי מגוון ביולוגי כמו עושר מינים, שפע פרטים, מדדי מגוון והרכב יחסי של קבוצות טקסונומיות שונות. כמו כן חושב מדד ביולוגי המבוסס על ערכי רגישות של חסרי חוליות לזיהום והפרעות סביבתיות שונות. על סמך ערכי המדד אפשר להעריך את המצב האקולוגי באחת מחמש דרגות בין "גרוע" ל"מצוין". כמו כן, על מנת להשלים את התמונה נעשה אפיון פיזי של מבנה הנחל כדי לייצר התאמה בין המשתנים הגיאומורפולוגיים לאקולוגיים. מערך הניטור הזה מצטרף לשורת סקרים אקוהידרולוגיים באגן (קרקע, מים, תכסית ונגר), וסקרים המאפיינים את כמות והרכב המים. כל אלו מאפשרים לנו לייצר תמונה הוליסטית יותר על המתרחש באגן, ובתוך כך למפות את האתגרים וההזדמנויות באגן והאינטראקציה שלהם עם המערכת האקולוגית.
אחת ממטרות הניטור הרב-תחומי היא להבין כיצד פעולות אנטרופוגניות משפיעות כיום על המערכת האקולוגית, ואילו ביואינדיקטורים עלינו לחפש על מנת להסיק על שינוי במצב הנחל. כדוגמה ניתן לקחת את המקרה של שעיר כנף (Trichoptera), חרק מים מתוקים בסדרה של חרקים בעלת 12,000 מינים, כביואינדיקטור לתנאי הסביבה בנחל. זחל שעיר כנף מהסוג שעיר כנף הרשת (Hydropsyche) שבית גידולו המועדף הם נחלים זורמים בהם התשתית אבנית , איכות המים טובה, הגדות יציבות וצמחיית גדות מעוצה. תוצאות הסקרים מראות כי במקטע העליון של הציפורי, החל מעינות ציפורי ועד למפגש עם נחל יפתחאל, אין נוכחות זחלים של שעירי כנף מסוג זה. לעומת זאת, במקטעים שמורד לנחל יפתחאל, תנאי בית הגידול משתפרים, וזחלי שעיר הכנף אכן מאכלסים את הנחל, כצפוי. ממצא זה המצטרף לתוצאות מסקרים נוספים, מצביע על כך שיש השפעה של זיהום מים המגיע מהמעלה, כמו גם השפעה של חקלאות אינטנסיבית צמודת גדה התורמת להצטברות של סחף על גבי הקרקעית, רעיית בקר אינטנסיבית וחסמים הידרולוגיים לאורך נתיב הזרימה. איכלוס טבעי של זחלי שעיר הכנף למקטע העליון של הציפורי אחר פעולת השיקום תהווה אינדיקציה לכך שתנאי בית הגידול בנחל השתפרו והפכו מתאימים לקיום קבוצה זו של חרקי מים. באופן דומה גם העדרם של חלזונות שחריר הנחלים ממקטע זה, מצביעה על העדר תנאים מתאימים בנחל, למרות קיומה של אוכלוסיה גדולה של חזלונות אלו בעיינות ציפורי.
המקרה של שעיר הכנף, מהווה דוגמה אחת מיני רבות של דינמיקה בין המרכיבים הביולוגיים למאפיינים הפיזיים של הנחל, וכיצד כל רכיב במערכת יכול לספר לנו סיפור אחר על איכות מים, קישוריות, מורכבות מבנית ועוד מגוון רחב של תנאי סביבה שונים. זיהוי ואיפיון כלל המערכת נועד לסייע להכנת תכנית פעולה לשיקום כולל של האגן הכולל בתוכו סל כלים רחב של פעולות שיקום. "ההמלצות לשיקום נגזרות מכל הדברים שראינו. מה שמיוחד בפרוייקט הזה מבחינתנו שזה מעבדת שדה. זאת פעם ראשונה שעושים שילוב של רוב ההשפעות הסביבתיות שנמצאות במערכת, ונקודת הראייה היא אינגרטיבית והוליסטית. אנחנו לא פותרים רק בעייה אחת, אלא יש צורך להתמודד עם כל הבעיות בו זמנית. זה מאתגר מאד" מוסיף ירון.
סקר מצב קיים בנחל ציפורי משלים בימים אלו את שלב הזיהוי וההערכה של תפקודי המערכת השונים, בהם גם בתי גידול לחים המצויים מחוץ לערוץ הנחל (ביצות, מעיינות ובריכות חורף) ובשלב הנוכחי מתגבשת תוכנית פעולה מפורטת לשלל פעולות שיקום שיתבצעו בנחל בהתאם להמלצות. כאמור שיקום אקולוגי של הנחל הוא גם מטרה בפני עצמה, וגם אמצעי ללמידה על האפקטיביות של פעולות השיקום השונות על מרחב הנחל. פעולת שיקום כוללת מתייחסת אל שיפור מצב בתי הגידול השונים והעלאת המגוון הביולוגי, אבל אינה מסתכמת בכך. המטרה היא גם לטפח נחל נקי, זורם, רציף ומזמין למטיילים ותושבי האזור. כשנוכל להבחין בכך שזחלי שעיר הכנף חוזרים להתקיים בשפע בערוץ, יחד עם מיני דגים שונים, דו-חיים ויונקים, נרוויח מצד אחד שיפור במגוון הביולוגי, ומאידך נוכל לקבל אינדיקציה שחל שיפור במצב הכללי של רצועת הנחל ואגן הציפורי.
מקורות מידע:
- Carr, E. R., Wingard, P. M., Yorty, S. C., Thompson, M. C., Jensen, N. K., & Roberson, J. (2007). Applying DPSIR to sustainable development. International journal of sustainable development & world ecology, 14(6), 543-555.
- Muhar et al. (2018). Restoration in Integrated River Basin Management In: Schmutz, S., Sendzimir, J. (eds) Riverine Ecosystem Management. Aquatic Ecology Series, vol 8. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-319-73250-3_15
- הרשקוביץ י, כ"ץ א וכהנא א. 2021. ניטור ביולוגי כאמצעי להערכת מצבם האקולוגי של נחלי ישראל. אקולוגיה וסביבה 12(3).
- תודה מיוחדת לדר' ירון הרשקוביץ, מנהל המרכז לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוני' תל אביב על ההרצאה – המערכת האקולוגית כמצפן. הרצאת הפתיחה של המושב המיוחד על הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי שהתקיים בוועידה השנתית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ה-50.