You are currently viewing פתרונות מבוססי קהילה כחלק משיקום אגן נחל ציפורי

פתרונות מבוססי קהילה כחלק משיקום אגן נחל ציפורי

טל רטנר- מנהלת אגף חינוך,קהילה וסביבה רשות ניקוז ונחלים קישון

מרחב נחל ציפורי הוא אזור מגוון אנושית אשר מגולמים בו אתגרים חברתיים רבים לצד כוחות קהילתיים יוצאי דופן. כחלק מהתכנית הלאומית לשיקום מרחב נחל ציפורי, נבנתה תכנית לקידום המטרות החברתיות של הפרוייקט המתבססת על משאבי קהילות ישובי המרחב. בדומה לפתרונות מבוססי טבע כחלק משיקום אקולוגי והידרולוגי של הנחלים, עבודה עם כוחות בקהילה מאפשרת קיימות של התהליכים ובניית חוסן אזורי ומערכת חברתית בריאה ומתפקדת.

אגן נחל ציפורי מכיל ערכי טבע ונוף רבים, חלקם יחודיים ברמה הארצית, יחד עם זאת, אחד המאפיינים המייחדים אותו ביותר הוא עושר הקהילות ומשאבי התרבות במרחב. הנחל מחבר בין שני מרכזים עירוניים גדולים: מטרופולין חיפה וישובי הרי נצרת ובתווך לאורכו של הנחל שוכנים כפרים המיושבים בקהילות שונות מהחברה הערבית, לצד מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים.

השוני בין מאפייני הקהילות יכול להוביל לקונפליקטים במרחב אך יכול גם להיות הבסיס לבניית מרחב משותף עשיר המאופיין בחוסן ושפע. המפתח ליצירת תהליך חברתי המקדם לכידות וחוסן נמצא בקהילות עצמן.

עשרות שנים של חקר ויישום שיקום נחלים, לימדו את העוסקים בתחום כי הדרך לשקם את תפקוד המערכות הטבעיות היא להתחבר אל הכוחות שבטבע ואל היכולת שלהם לשנות מערכות לכיוון מאוזן ומקיים. תהליכי שיקום נחלים המבוססים על תהליכים טבעיים זכו לשם: פתרונות מבוססי טבע (nature based solutions).
בהשאלה, טבענו את המונח "פתרונות מבוססי קהילה" (community based solution). בדומה לתהליך שיקום נחלים המבוסס על חיבור לכוחות השיקום של הטבע, פתרונות מבוססי קהילה, נשענים על העוצמות המצויות בקהילות הנחל ככלי לייצר מרחב מקיים המספק שירותי מערכת לכל בעלי העניין, ומחבר אותם סביב מרחב משותף.

הפגיעה בנחלי ישראל ובשטחים הפתוחים הינה תולדה של פעולות אדם ובחירות הנובעות ממודעות נמוכה לגבי חשיבותם. יישום שיקום נחלים בעשורים האחרונים, מלמד כי שיקום פיזי ואקולוגי של הנחל אינו מספיק ואינו אפשרי לאורך זמן ללא עבודה ורתימה של קהילות הנחל. קהילות אלו הינן מפתח ליצירת שינוי משמעותי במצב הנחלים והסביבה הטבעית.
בבסיס העבודה החברתית המתקיימת מזה שנים במרחב ציפורי ובנחלים בכל רחבי הארץ, שינוי תודעה בעזרת חינוך ורתימה של תלמידים וחברי קהילות הנחל למלאכת השיקום והשימור של מרחב הנחל.

התכנית הלאומית לשיקום אגן נחל ציפורי, עוסקת בשיתוף בעלי העניין השונים בתכנון, בעשייה ובחיבור חברי קהילות הנחל אל מרחב הנחל תוך חשיפה לתהליכי שיקום, הסברה, תכניות חינוכיות ועוד. אולם, תכנית זו מציעה גם מרכיב נוסף: זיהוי, העצמה והכשרה של  חברים פעילים בקהילות הנחל או פרטים בעלי רצון לפעול ולהשפיע במרחב. אנו רואים בפיתוח מסוגלות והעצמת פרטים וקבוצות בקהילות ככלי להרחבת מעגלים, וליצירת חיבור תוך ביסוס תחושות אמון ומסוגלות. תהליכי ההכשרה שפותחו באגן, כוללים פיתוח מיומנויות אשר זוהו כמרכזיות ומאפשרות הובלת תהליכים ברמה האגנית, בינהן: בניית שיתופי פעולה, מיומנויות תקשורת ובמיוחד בניית אמון, הובלת חזון והפיכתו למציאות. רכישת מיומנויות אלו לצד חיבור לבעלי עניין במרחב תוך עשייה משמעותית,  מאפשרת לפעילים לגלות את היכולת שלהם להשפיע על המרחב בו הם חיים ועל הקהילה שהם חלק ממנה.  תהליך זה מקדם יצירת מנהיגות אזרחית מחויבת ופעילה. חיבור והכשרת מנהיגים מקומיים באגן הציפורי, מתכתב עם יוזמות רבות ברחבי העולם. דוגמאות לפלטפורמות המחברות בעלי מקצוע ופעילים מקומיים באגן היקוות ניתן למצוא באזור האגמים הגדולים , במערב התיכון בארה"ב וביוזמת river network . בנוסף, קיימות מגוון תכניות פיתוח מנהיגות ברמה אגנית, כגון בלנקסטר אנגליה ופיתוח מנהיגות נשים אגנית בנפאל ע"י האומות המאוחדות.

מפגש "שומרי חל-זבולון" בהדרכה של פעיל הסביבה גל קרטס מפרוייקט "מהפח"

פיתוח מנהיגות כחלק מהתכנית לשיקום מרחב נחל ציפורי, מתבצע במספר מעגלים: אגני, אזורי וקהילתי: תכנית אגנית לפיתוח מנהיגות מקומית, נבנתה בשיתוף עם מכללת אורנים. זוהי הפעם הראשונה  בארץ, בה הוקמה תכנית עמיתים אשר המשותף לכל המשתפים בה הוא שייכותם לאגן היקוות שלם ואשר במסגרתה, הלמידה והעשייה הן סביב נושאים המאפיינים את האגן המשותף. אל התכנית אשר קיבלה את השם "ינבוע", נבחרו 24 תושבים מכל ישובי האגן מריינה, נצרת ונוף הגליל במעלה האגן ועד שפרעם, רמת יוחנן ואיבטין במורדו. בבחירת המשתתפים, הושם דגש על ייצוג שווה לנשים ולגברים, לערבים וליהודים. בנוסף, הקבוצה שנבחרה היא רב גילאית וטווח הגילאים בה נע בין 24 ל-74 שנים. את הקורס הנחו והובילו שני מנחים תושבי האגן: איתמר לפיד, תושב שמשית וזיינב אבו סוויד, תושבת כעביה.
הקורס כלל בחלקו הראשון מפגשים וסיורים להיכרות של המשתתפים עם מרחב הנחל וזה עם זה. בחלקו השני, קיבלו המשתתפים ליווי ע"י מנטורים מתושבי האגן בקידום יוזמות סביבתיות וחברתיות במרחב הנחל.

דוגמא להכשרת פעילים במעגל האזורי היא קורסים להכשרת "שומרי נחל" מקרב חברי קהילות הנחל. קורסים אלו, כדוגמת שומרי נחל במועצה האזורית זבולון, מפגישים תושבים המתעניינים בנושאי הנחל ורוצים לקחת חלק בטיפוח ובשמירה עליו. הקורס מאפשר מפגש עם עשייה סביבתית סביב הנחל בתחומים שונים וכולל הנחיה של אנשי מקצוע המלווים את שיקום הנחל.

פיתוח מנהיגות ברמה הקהילתית מותאמת למאפייני הקהילה וליוזמות של הפעילים מתוכה. המשרעת נעה בין תהליך Top down כדוגמת הכשרת פעילים ומיקוד על מיומנויות מנהיגות וכלים להוביל תהליכים בקהילה, דרך גיבוש קבוצה בפעילות סביב משאב טבע משותף ועד חיבור ליוזמות המגיעות מהשטח כדוגמת יוזמת "משפחות מטיילות" בנוף הגליל ויוזמת פיתוח פסיפסים לאורך הנחל ע"י תושבי אלון הגליל וכעביה-טבאש-חג'ג'רה.

פיתוח ועבודה עם הפעילים והמנהיגים במרחב הנחל, יוצרים רשת מנהיגות המקדמת שיתופי פעולה ומאפשרת להתמודד עם קשיים ולהצמיח יוזמות המיטיבות עם מערכת הנחל והתושבים החיים לאורכו. החיבור של אנשים רבים לנעשה בנחל, מגדיל אכפתיות ומסייע בהפיכת הנחל למקום משמעותי עבור הקהילות החיות לאורכו.

מתוך קורס "ינבוע" לפיתוח מנהיגות מקומית

כתיבת תגובה